
העיניים והדיבור
"לא תטה משפט, לא תכיר פנים; ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". הפסוק שבתחילת פרשתנו נראה כאזהרה לשופטים. אמנם אם

"לא תטה משפט, לא תכיר פנים; ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". הפסוק שבתחילת פרשתנו נראה כאזהרה לשופטים. אמנם אם

המשטר המועדף בישראל הוא משטר שהעם מסכים לו, ובלבד שהמנהיג יהיה נאמן לייעודיו האמיתיים של עם ישראל במסכת סנהדרין [קב ב] מספרת הגמרא שרב אשי שאל את

האתגר האמיתי אינו לטפל בגורמים שליליים בתוך החברה, אלא לייצר חברה מוסרית שלרע אין בה מקום להיכנס פרשת שופטים עוסקת בהקמת הרשות השופטת כדי לכוון

נדמה שבתקופה האחרונה התרבות האנושית נמצאת בשלהי עידן ה'חופש הגדול', ונכנסת לעידן של 'חופש על תנאי' אנו נמצאים בשלהי ה'חופש הגדול'. אולם לא בחופש ממוסדות

גם בשעה של מחלוקת ציבורית עלינו להניח את הכל בצד ולהמשיך לשמור על צה"ל חזק כל מי ששירת בצבא יודע, שנשמת אפו של הצבא היא

אחת הסוגיות המפלגות בימים אלה את החברה הישראלית (עד כדי דיבורים על "מלחמת אחים" ו"הרס הדמוקרטיה") נוגעת לשיטת בחירת השופטים ומידת עצמאותם. מערכת שיפוטית ראויה

תרבות ה'סמוך' ושיטת 'יהיה בסדר' מרחפת ברקע של הקרע שפוקד את החברה הישראלית כיום "תרבות הסמוך" ושיטת "יהיה בסדר" ידועות כאפיונים מובהקים של החברה בישראל.

מאז ימי הרמב"ן הלכה הקהילה היהודית וצמחה ושוב לא ננטש המאחז היהודי בעיר הקודש עד ימינו "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר

רבנות, אינה שררה, ואינה הזדמנות לחלוקת תפקידים, כי אם שליחות ומשימה, שיש בה זכות עצומה מחד גיסא, וויתור עצום מאידך גיסא בשעה שארגן יוסף את

החל מראש חודש אלול נוהגים לומר מזמור כ"ז בתהלים בסיום התפילה. המנהג נעוץ בדרשת חז"ל, המחברת בין 'אורי'- לראש השנה, 'ישעי' – ליום הכיפורים, ו'כי