
רֹני עקרה
הפטרת השבוע מתארת את כנסת ישראל הגולה כאישה עקרה ועזובה, הזוכה לגאולה. הפסוקים מספרים לנו כי נעוריה היו מבישים ואלמנותה– חרפה: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה",

הפטרת השבוע מתארת את כנסת ישראל הגולה כאישה עקרה ועזובה, הזוכה לגאולה. הפסוקים מספרים לנו כי נעוריה היו מבישים ואלמנותה– חרפה: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה",

רבי ישראל מרוז'ין תחילת פרשת כי תצא, מעמידה אותנו בפני אתגר רעיוני לא פשוט: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ:

בפרשת שופטים עסקנו באקולוגיה; במשמעות של הסביבה הטבעית ושמירת איכות הסביבה בין האדם לעצים ולצמחים. הפעם נעסוק באקולוגיה באותה המשמעות בין האדם לחי, כפי שהדבר

כירורגיה פלסטית הוא תחום מומחיות ברפואה המנצל שיטות ניתוח ושיטות רפואיות אחרות כדי לשנות את מראהו ותפקודו של הגוף האנושי. בפרשת השבוע נאמר: "לֹא יִהְיֶה

תפיסת המלחמה המשתקפת דרך מכלול מצוות המלחמה שבפרשות האחרונות ובזו שלנו מלמדת על ההבדל הגדול בתפיסת המלחמה המוסר ומגבלות הפעלת הכח שבתורה, לבין התפיסה שהייתה
מצוות שילוח הקן, המהווה בסיס לדיון בתחום טעמי המצוות, התבארה בפשטות על ידי הרמב"ן בהצעתו הראשונה כמצווה מקבילה למצוות "אותו ואת אנו לא תשחטו ביום

מבין כל המילים האפשריות שיש בכוחן לבטא את הקשר הרצוי בין האדם לבין אלוקיו, בחרה התורה דווקא במילה 'וְאָהַבְתָּ'. וכך תיפתח הפרשה הראשונה של קריאת

בהבדל שבמינוח, בין ה"רב" האשכנזי לבין ה"חכם" הספרדי טמונה תובנה עמוקה באשר לגישות השונות בעולמה של הלכה. כמו תמיד ההכללות חוטאות לאמת, המורכבת והמגוונת. אך
רבותינו אומרים (דברים רבה יא, י) כי משה רבנו התפלל לפני הקב"ה תקט"ו (515) תפילות כמניין "ואתחנן", כדי שיכניסו לארץ ישראל המערבית. על אף הפיתוי
"אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא, להגיד לכם את דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר" (ה, ה). מתיאורו של משה עולה