ד"ר יצחק קניגסברגבפרשת שופטים עסקנו באקולוגיה; במשמעות של הסביבה הטבעית ושמירת איכות הסביבה בין האדם לעצים ולצמחים. הפעם נעסוק באקולוגיה באותה המשמעות בין האדם לחי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרשתנו במצוות "שילוח הקן" ובאיסור "אותו ואת בנו לא תשחט ביום אחד" בפרשת אמור (ויקרא כב').
בשנת 1992 התקיימה בריו דה-ז'נרו שבברזיל ועידת האומות המאוחדות (האו"ם) לסביבה ולפיתוח. בפסגת כדור הארץ בריו נחתמו כמה הסכמים בינלאומיים בתחום איכות הסביבה. אחד ההסכמים החשובים היה אמנת המגוון הביולוגי- ההסכם העולמי הראשון, שדן בשימור מגוון המינים בכדור הארץ.
מטרת האמנה לשמר את מגוון צורות החיים על פני האדמה ולהגן עליהן. המדינות החתומות על האמנה מסכימות כי שמירה על מגוון המינים העולמי היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה לקיומם של החיים, על פני האדמה.
לציפורים חשיבות למערכת האקולוגית כטורפות, סניטאריות, מאביקות ומפזרות זרעים. בנוסף, חשיבות הציפורים לאדם היא בכך שהן מהוות אינדיקציה למצב הסביבה. כשמינים רבים נמצאים במצב של דעיכה זו אינדיקציה לבעיה סביבתית. לדוגמה, עופות שמתו לפתע, כגון עורבים, דורסי יום ודורסי לילה, היוו אינדיקציה להגעתו של נגיף קדחת הנילוס המערבי לצפון אמריקה ואות לכך שיש להיערך למניעתו והתפשטותו.
תורת ישראל הטמיעה את המודעות להמשך קיום המין בין בעופות ובין בחיות בשתי מצוות: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים: שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים כב') וכן: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" (ויקרא כב').
רמב"ן: "כי יקרא קן צפור לפניך – גם זו מצוה מבוארת מן אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם, או שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אף על פי שהתיר השחיטה במין ההוא, והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף כאלו יכרית המין ההוא".
האברבנאל משוה בין איסור כריתת עצי פרי לבין שילוח הקן, איסור אכילת האם על הבנים. מותר לאכול את הפירות אך אסור לכרות את העץ שימשיך להצמיח פירות חדשים תחת אלה שנאכלו, וכן מותר לאכול את האפרוחים אך אסור לאכול את האם, אותה יש לשלח על מנת שתטיל ביצים חדשות תחת האפרוחים שנאכלו.
(כי תצא תשעז)
