כל המאמרים במדור דברים

ניתן לחלק את 55 המצוות שמופיעות בפרשת 'ראה' לשני חלקים. החלק הראשון של הפרשה ומצוותיה עוסק בהתמודדות של עם ישראל עם השפעותיהם של העמים האליליים

"רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה: אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ ה' אֱ-להֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם: וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ ה' אֱ-לֹֽהֵיכֶ֔ם …"

  אחד הסיפורים המקסימים על האחים רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא, מספר על מחלוקת עקרונית ומהותית שהייתה ביניהם, בנושא איך מגיעים להכרה בגדלות הבורא.

בדרך הילוכי ברחובות השבוע באוראדיה שברומניה, עצמתי לרגע את עיני.  בדמיוני ראיתי ילד קטנטן, יידל קליין מגרוסוורדיין (שמה היהודי של העיר טרם מלחה"ע השנייה), העושה

שתי משמעויות לפחות למילה תשובה– מענה לשאלה/בעיה,  ובהשאלה, תהליך של חזרה למצב  רוחני קודם. המשותף לשתי המשמעויות הם הרכיבים המגדירים את מנגנון התשובה הסכמטי. שלשה

  מה עובר בראשו של אדם שמבצע עבירות חמורות? מדוע הוא לא חרד מפני האפשרות שייתפס וייענש? פרשת השבוע 'נצבים' עונה על כך כשהיא מתארת

פרשתנו פותחת בהכרזתו של משה לישראל – "אתם נצבים היום". ומסביר רש"י: "מלמד שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית". אחת מאבני היסוד של

בשבוע הבא עלינו לטובה, תתחיל שנה חדשה. שנה שאיננו יודעים מה היא צופנת בחובה. בתפר הדק בין השנה המסתיימת וזו המתחילה ניצב שער, ובעצם– כמה