
להפסיק להתייחס לתפילה כעול
נער הייתי וטרם זקנתי, ובכל זאת, בכל עשרות המקומות שהתפללתי בימי חיי, ומבין כל אלפי המתפללים שראיתי, מעודי לא פגשתי אדם, ולו אחד, שהיה עצוב

נער הייתי וטרם זקנתי, ובכל זאת, בכל עשרות המקומות שהתפללתי בימי חיי, ומבין כל אלפי המתפללים שראיתי, מעודי לא פגשתי אדם, ולו אחד, שהיה עצוב

אם התורה מוגדרת כאוסף המצוות המחייב של עם ישראל אזי כלל לא ברור מה מקומו של ספר בראשית בתוך הסדרה המכונת חמשה חומשי תורה.

מילה אחת שיש בה הכל- שיעור במנהיגות, בהתנהלות ציבורית, במידות ובענווה- 'נַעֲשֶׂה'. יכול היה הקב"ה להרשות לעצמו בשקט לכתוב בתורה 'אעשה אדם', ואף אחד לא

סיפור אכילת אדם וחוה מעץ הדעת הוא סיפור מופלא, שאין אנו יכולים לעמוד על טיבו באופן מלא. בשל העובדה שאנחנו כבר חיים לאחר האכילה מעץ

"אחרי החגים" כבר פה. כבכל שנה מצווים אנו "להתחיל מבראשית", תרתי משמע. שנה חדשה של התחלות ותקוות ותפילות לעולם טוב יותר, צודק יותר, מוסרי יותר.

"בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ". המחזה של בריאת העולם או של מעמד הר סיני לדוגמה, הם מחזות נשגבים. מדוע לא קיבלנו את התורה

האם לאדם וחווה היתה בחירה חופשית לפני שאכלו מעץ הדעת? אם כן, נשאלת השאלה כיצד אפשרי חופש הבחירה כאשר אין דעת, ומה השתנה בעקבות האכילה

המפגש שלנו עם פרשת בראשית מאפשר להתבונן מחדש בנקודת המבט האלוקית על הסדר החברתי הנכון. פרשת בראשית היא, במובן מסוים, בית המרקחת של העולם, המצב

זה עתה סיימנו לקרוא חמישה חומשי תורה והנה מתחיל "סיבוב נוסף", דומה ושונה מזה שהסתיים. "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיה, מ"ב, י')

השוואת הפעלים המלווים את הופעת החיות והופעת האדם, מעלה שהם זהים לחלוטין: אמירה, בריאה, עשייה, יצירה. גם השמות זהים – "נפש חיה". גם האדם וגם