
התיבה – "אזור הנוחות"
הפרשה נפתחת כשקרן אור בדמותו של נח מבצבצת מתוך הכאוס של סוף פרשת בראשית " וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ד'" (שם, ו' ח'). בהמשך

הפרשה נפתחת כשקרן אור בדמותו של נח מבצבצת מתוך הכאוס של סוף פרשת בראשית " וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ד'" (שם, ו' ח'). בהמשך

באמצע שנות ה-80, בשעה שצעדתי עם בני הצעיר במרכז הסחר העולמי בניו יורק, הוא הצביע על מגדלי התאומים ושאל: "אבא, המגדלים האלה יותר גבוהים

פרשת המבול מהווה אחת הטרגדיות הגדולות שחוותה האנושות. אנושות שלימה וכל החי עוברים אתחול מחדש. הכל נמחק, נשטף ומוכחד. הכתוב אינו מרחיב מה היה חטאו

מעשה שהיה כך היה. רוברטו נולד בחווה מבודדת בסן קריסטובל בגבול שבין ונצואלה לקולומביה לאביו משה, אשר היה בחור צעיר בשואה והגיע לאחר המלחמה לוונצואלה

למעלה משנה שהו נח ובני ביתו בתיבה. הם נכנסו אליה ב-י"ז מרחשוון, ויצאו ממנו בכ"ז מרחשוון בשנה שלאחר מכן. נח זכה בוודאי למבול של ניסים

תוהו וסדר הם שני כוחות בסיסיים במציאות. התוהו הוא כוח ששואף לשינוי, לפירוק, לתנועה מתמדת, לפריצת גבולות. הסדר לעומת זאת שואף ליציבות, לחוקיות, לארגון ולקביעות.

חשיבות מיוחדת נודעה לתפילה בציבור. על אף שיכול אדם להתפלל ביחיד, קבעה ההלכה ש"תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקב"ה מואס

"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה: כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה. כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וּמָחִיתִי אֶת-כָּל

תופעה ידועה ומוכרת היא שנפגעי התסמונת הפוסט טראומטית מרגישים אשמה ונחיתות כאשר הם סוקרים במבט לאחור את התנהגותם בזמן האירוע הטראומטי. ככל שהתסמונת הפוסט טראומטית

האם קיים מוסר טבעי? האם ישנה תביעה מוסרית כלפי האדם גם אם אין הוא מאמין במקור א-לוהי של המוסר? תשובת התורה לשאלה זו, לאור