כל המאמרים במדור חיי שרה

פרשתנו פותחת במותה של שרה, ומסתיימת במותו של אברהם אבינו. את שרה אברהם מבכה, וקונה את חלקת הקבר מעפרון החיתי. זהו אחד התיאורים המפורטים ביותר

על דרך הכלל, המקרא אינו מרבה בחשיפת עולמו הפנימי של אדם. לרוב הוא מסתפק בתיאור קצר, יבש, גם כאשר מדובר במאורע שמן הסתם היה רווי

שני משאים ומתנים מתנהלים במזרח התיכון בפרשת השבוע, חיי שרה. הם המשאים המתנים הראשונים המתנהלים במרחב הים-תיכוני הזה, ויש בהם כדי ללמד על העתיד ועל

מוקדש להצלחת חיילי  צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת בני מרדכי אברהם בן מלכה נ"י, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים  * אחד מתנאי

אליעזר נשלח בידי אדונו למצוא אישה ליצחק. אברהם שולח אותו רחוק מארץ כנען אל משפחתו המתגוררת בארם נהריים. המסורת הרבנית מוסיפה מידע שלא כתוב במפורש

וְאַשְׁבִּיעֲךָ בה' אֱלֹקי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה

השותפות העמוקה בחוסן, במלחמה, באבל, בכאב – היא חלק מהותי מהסולידריות ומדמותו של האדם. גם מי שלא נמצא במעגל הלחימה ולא נפגע באופן אישי, קרוא

אברהם חי את חייו בתוך ארץ כנען. הוא מתהלך בארץ, סוחר עם אנשיה, נלחם עבור אנשיה, קובר את מתו בתוכם. הוא נשיא אלוקים בעיניהם. בכיסו

אברהם ויצחק מייצגים שני דורות. אברהם היה בבחינת מי יעלה בהר ה', סולל דרך חדשה ומקרב אליה את ההמונים; יצחק מייצג את דור ההמשך. יצחק קיבל