
גיבורה בחייה ובמותה
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". רש"י: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". רש"י: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו:

בריתות אסטרטגיות עם מדינות נוספות הן מרכיב חשוב במכלול של הביטחון הלאומי. הן נחוצות מאד בזירה הבינלאומית והדיפלומטית במיוחד בעידן הגלובליזם והצירים הבינלאומיים שהולכים ונוצרים,

רבקה אמנו הצדקת הנכיחה במעשיה המופתיים את החסד הגדול שעלינו ללמוד ממנה. בהיות האיש הזר שביקש שתטה את כדה ותשקה אותו מנוע כנראה מלהגיע אל
פרשת חיי שרה פותחת במותה של שרה, וכך פותחת לנו הפרשה: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה וששבע שנים חיי שרה. ותמות שרה…" שתי

פרשת 'חיי שרה' נקראת תמיד בשבת שמברכים בה את ראש חודש כסלו, והדבר מזמין אותנו למצוא קשר בין דמותה של שרה ובין נושא החודש. חודש

פרשתנו פותחת במסירות הנפש של אברהם להביא לקבורה את שרה. מצות קבורה היא מצווה שכולה חסד, והיא משקפת את ההליכה של האדם אחר מידותיו של

פרשתנו פותחת במותה של שרה, ומסתיימת במותו של אברהם אבינו. את שרה אברהם מבכה, וקונה את חלקת הקבר מעפרון החיתי. זהו אחד התיאורים המפורטים ביותר

על דרך הכלל, המקרא אינו מרבה בחשיפת עולמו הפנימי של אדם. לרוב הוא מסתפק בתיאור קצר, יבש, גם כאשר מדובר במאורע שמן הסתם היה רווי

שני משאים ומתנים מתנהלים במזרח התיכון בפרשת השבוע, חיי שרה. הם המשאים המתנים הראשונים המתנהלים במרחב הים-תיכוני הזה, ויש בהם כדי ללמד על העתיד ועל

מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת בני מרדכי אברהם בן מלכה נ"י, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים * אחד מתנאי