כל המאמרים במדור שמות

הרמ"א התגלה במלוא גדולתו כפוסק. הוא עצר את תפילת קבלת השבת עד לאחר השלמת החתונה. הוא עצמו ערך את החופה יותר משעה לאחר שנכנסה השבת

"לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כב, ב) – דווקא במקום ממנו אנחנו לומדים כי יש ללכת

השיח הציבורי הפוליטי והעסקי בעידן הפוסטמודרני הפך להיות שיח מטרתי ונרטיבי, ולעיתים גם ציני וחסר עכבות. הגופים השונים מפעילים בו לא פעם כלי יח"צ ועיצוב

התורה מזכירה לנו שלצד התחרות המייצרת יחסי יריבות, צריך לשמור על הגינות בסיסית בפרשת משפטים מופיעים צמד פסוקים: "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה

אחת הפרשיות בפרשתנו עוסקת בפיתוי של בתולה (כב, טו). באופן עקרוני מדובר במצב שאותו אנו מגדירים היום כ"יחסים בהסכמה". במצב הזה קובעת התורה שכיוון שהנערה

בהלכה דנו במעמד חברה בע"מ כיוון שלא ברור מי למעשה הבעלים בפרשת השבוע כותבת התורה חלק מהמשפטים המנחים את עם ישראל: "וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים

"וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה א-להים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" (שמות יח, א) יתרו אוסף

עם כל הכבוד לנוער שלנו העומד במערכה על ארץ ישראל במסירות נפש, אי אפשר להפקיד בידם את ההחלטות שבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו

פרשת יתרו קרויה על שם "יתרו כהן מדין חֹתן משה" והיא אחת משתי פרשיות בתורה הקרויות על שם דמויות שאינן יהודיות. יתרו המיר את דתו