סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: לוחמים השוהים בבתים בתוך שטח רצועת עזה במהלך חג הפורים – האם יקראו את המגילה בי"ד באדר או גם בט"ו באדר?
תשובה: מגילה נקראת בי"ד באדר, ובירושלים עיר הקודש – בט"ו באדר. התלמוד הירושלמי (מגילה, א' א') מדגיש, שהשוני במועדי הקריאה בא לחלוק כבוד לארץ ישראל, דווקא משום שסיפור המגילה התחולל בחוץ לארץ.
בגמרא במסכת מגילה (דף ה') נאמר, שישנן ערים שקיים ספק האם גם הן – כמו ירושלים – היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובערים אלה קוראים את המגילה פעמיים: גם בי"ד באדר וגם בט"ו בו. כך נפסקה ההלכה גם ברמב"ם (מגילה, א' י"א) בשולחן ערוך (אורח חיים, תרפ"ח ג'), תוך הדגשה שהקריאה העיקרית שעליה מברכים היא הקריאה בי"ד באדר, והקריאות הנוספות בט"ו באדר הן בלא ברכה. בנוסף לקריאה בלא ברכה, נוהגות גם שאר מצוות היום במקומות המסופקים גם בט"ו, וחוזרים ונותנים פעם נוספת משלוח מנות ומתנות לאביונים.
הבית יוסף מדגיש, שקריאת יומיים נוהגת רק בערים שלגביהן קיים ספק אמיתי האם אכן היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ונראה שכוונת דבריו היא שאין להרבות ספיקות בנושא. אמנם, ישנם מקומות רבים שבהם נהגו לאורך הדורות לקרוא יומיים, ובכלל זה: טבריה, חברון, חלק מקהילות חיפה, לוד ועוד כהנה. אחד האתגרים בנושא זה הוא, שאף אם אכן היתה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון במקומות אלה, קשה לזהות באופן מדוייק היכן היתה ממוקמת. בחברון ובירושלים הדברים ברורים, ומקומה של העיר העתיקה ידוע בוודאות. אך בערים אחרות מתעורר ספק שמא חלק מן השכונות, ולעיתים אף כל השכונות, אינן בנויות בדיוק במקום העיר העתיקה. אמנם, ייתכן שהן סמוכות לה, אך בין האחרונים קיימת מחלוקת נרחבת האם מקום שהוא בגדר "סמוך ונראה" לעיר מסופקת – יקרא יומיים כדין אותה העיר, או שמא במקום כזה יקראו רק בי"ד (ראו על כך בביאור הלכה, תרפ"ח; ובחזון אי"ש אורח חיים קנ"ג ג').
הלכה למעשה, הקהילות היהודיות שישבו בעיר עזה עצמה לפי מאות שנים, נהגו לקרוא בה את המגילה פעמיים: בי"ד ובט"ו. רבי יששכר אבן סוסאן, מגדולי רבני צפת לפני 500 שנה, כתב בספרו "תיקון יששכר" שהקהילה היהודית בעזה נהגה לקרוא את המגילה יומיים. כך נהגו גם בתחילת המאה ה-20 בקהילה היהודית בעיר, בהתאם להוראת הראשון לציון דאז, רבי שאול אלישר (שו"ת שמחת לאיש, סימן ה'). אמנם, הקהילה היהודית בעזה חרבה, ורק כעבור עשרות שנים, עם הקמת הישוב נצרים בגוש קטיף, שממנו ניתן היה להשקיף על פאתיה הדרומיות של העיר עזה, שבה והתעוררה השאלה אימתי יקראו בו את המגילה. הרב משה הררי מביא את פסקם של הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב מרדכי אליהו זצ"ל שהורו לקרוא בנצרים בי"ד בלבד, בעוד שהרב אביגדור נבנצל שליט"א הסתפק בדבר.
הלכה למעשה, התקבל המנהג לקרוא בי"ד בלבד, וזאת משום שכפי שהוסבר לעיל, אין קהילה יהודית בעיר עזה עצמה המשמרת מסורת קדומה, ואין לנו ידיעה היכן בדיוק ממוקמת העיר עזה העתיקה. כך סיכם זאת הרב יעקב אריאל (שו"ת באהלה של תורה, ב' ק"ד): "אך בעזה, שגם בהיות בה ישוב יהודי קראו בט"ו רק מספק ומקומה של עזה הקדומה לא ידוע, ולא ברור אם המקום העתיק מיושב בכלל אפילו על ידי נכרים, והחיילים המשרתים בעזה אינם תושבים קבועים, ואין כאן המשך רצוף של הקהילה היהודית הקודמת, יש כאן ספיקות רבים אם יש בכלל צורך לקרוא מספק בט"ו, ומספק יוצאים מעיקר הדין בי"ד כרוב העולם, לכן נראה שהחיילים המשרתים בעזה יקראו רק בי"ד בברכה ולא בט"ו".
ואכן, בהתאם להוראה זו פסקה גם הרבנות הצבאית בקובץ "הלכה כסידרה" למלחמת חרבות ברזל, שהחיילים השוהים בכל שטחי רצועת עזה, לרבות בעיר עזה עצמה, יקיימו את מצוות הפורים בי"ד באדר בלבד, כפי שנהוג במקומות הסמוכים לערים המסופקות.
