אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)עמדתי בהפסקה כמחנך כיתה ז', וראיתי איך כמעט כל התלמידים שלי מנהלים אפס אינטראקציות חברתיות עם חברים שלהם. כולם שקועים, שלא לומר טובעים, בניידים שלהם. זה היה מחזה כל כך… מביך. הם נראו מבחוץ כמו חבורה של זומבים שלא רואים בעיניים, מתנהלים על אוטומט וחייבים לצרוך את מנת האינפוזיה היומית שלהם. כששיתפתי קולגה לעבודה הוא אמר לי: "מה אתה רוצה, אחי? זו מלחמה אבודה. אין מה לעשות. לא נוכל להכריח אותם להיות בלי מכשירים בהפסקה".
אני מכיר את הרגלי השימוש של הנוער בסמארטפונים. אני יודע שהם מבלים שעות על גבי שעות מול המסכים, והמחשבה שגם בבית הספר הם הולכים להשתעבד לזה חרפנה אותי. אבל יותר מכל, תסכלה אותי הידיעה שאין באמת מה לעשות עם זה והמגמה ברורה מאוד: חבל להילחם, הפסדנו. הורים ימשיכו לצייד את הילדים שלהם בסמארטפון בגילאים יותר ויותר נמוכים, והמכשיר הזה ימשיך להשתלט לנו על החיים.
זה היה מחזה מביך כל כך. הילדים נראו מבחוץ כמו חבורה של זומבים שלא רואים בעיניים, מתנהלים על אוטומט
ואז חבר טוב ויקר העביר לי את הידיעה הבאה:
"בהודעה לצוותי ההוראה שפורסמה ב-The Mirror הבריטי, קיגן (שרת החינוך של בריטניה; א"ה) אמרה: 'אנו נחושים לאסור על שימוש בטלפונים ניידים במהלך כל יום הלימודים – לא רק במהלך השיעורים אלא גם בהפסקות'. ההנחיות מפרטות אפשרויות שונות לבתי הספר, כולל איסור מוחלט על שימוש טלפונים ניידים בשטח בית הספר, מה שצפוי להיות 'קל לאכיפה'. אפשרויות אחרות כוללות דרישה מתלמידים למסור את הטלפונים שלהם למורים לפני השיעור הראשון, או לבקש מהם לשמור אותם בארון שאליו אין להם גישה במהלך יום הלימודים". רחלי קירמה, מעריב.
מבינים? בריטניה הגדולה, הנאורה, הליברלית החליטה שנמאס לה לצלות את המוח של התלמידים שלה ולהפוך אותם לזומבים חיים. לפעמים התקווה מגיעה מהכיוון הכי פחות צפוי שיש. אז בריטניה כבר בכיוון הנכון, ומה איתנו?
***
לאחר מכן, קראתי כתבה מרכזית במוסף "הארץ": "הורים בתל אביב הצליחו לסחוף את העירייה לפיילוט נרחב: לא קונים טלפונים חכמים לילדים לפני כיתה ז'. ההתעוררות הזאת, שמתרחשת בקהילות בכל רחבי הארץ, עשויה לסמן את תחילתו של פרק חדש ביחסים שלנו עם המסכים".
בעיקר משכה את עיניי הפסקה הבאה בכתבה: "באוקטובר הגישו יותר מ-40 מדינות בארה"ב תביעה נדירה נגד 'מטא' (חברת האם של פייסבוק) בגין שימוש בטכנולוגיות שמטרתן לגרום להתמכרות ילדים. בשבוע שעבר תבעה עיריית ניו יורק את הפלטפורמות החברתיות שאותן היא מסווגת רשמית כ'סכנה לבריאות הציבור' על פגיעתן הקשה בבריאות הנפש של ילדים ונוער בעיר".
מה זה אומר לנו? שהעולם מתעורר. לא סתם בכירים בעמק הסיליקון מונעים מהילדים שלהם שימוש במסכים. אז נכון, עדיין אפשר לראות כאן תופעה שכיחה למדי של ילדים בכיתה א' מהופנטים למסך של הנייד שלהם; עדיין יש כאן יותר מדי תלמידים בגילאי היסודי שמצוידים בניידים, ועם הישמע הצלצול האחרון של בית הספר ישר מוציאים את הניידים באקט של רעב מופגן. ובכל זאת, תופעת האמנות החברתיות של בתי הספר הולכות ומתרבות, והיום זו כבר לא בושה להגיד לילד שלך שדורש שתקנה לו אייפון בשביל לא להרגיש חריג –
חכה לכיתה ז'. יש עולם בחוץ. חבל שתתרגל לראות אותו מבעד לפיקסלים.
