כל המאמרים במדור שמות

איזה מזל שלמשה ואהרן לא היו צוותי חשיבה אסטרטגיים, לא מנהלי קמפיין, לא משרד יחסי ציבור ולא יועצי תקשורת. כי אם חלילה היו להם כאלו-

עוד מכה אחת ודי. הגיע זמן הגאולה, והיא כבר נראית מעבר לפינה. ואז באה מכת החושך. שלושה ימים של ניתוק. חושך מוחלט, חושך מצרים. כדרכה,

בפרשת וארא אנו נתקלים ברחמי ה' שנכמרים על ישראל, נוכח השעבוד הנורא שהטילו עליהם המצרים. מספר סיבות נמנות למענה הא-להי הדרמטי לצערם של ישראל, כדוגמת

במכת הכינים נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח'). הכינים

בפרשה מופיעות שבע מתוך עשר המכות שהוכו המצרים. המשנה מלמדת כי מכות אלו נמשכו במשך שנה תמימה (עדויות פ"ב מ"י). הראשונה שבמכות, דם "ויאמר ד'

בפרשיות הפותחות את ספר שמות התורה מכוונת את זרקוריה אל שתי דמויות מפתח, מנוגדות, משה רבנו ופרעה. משה רבנו שליח נאמן של הקב"ה להובלת תהליך

בשתי מילים קצרות ונוקבות- מאבחנת לנו התורה לא רק את המחלה של הדור ההוא במצרים, אלא גם של דורות רבים אחר כך, עד דורנו, ואולי

אחד הקטעים המשונים ביותר בפרשת יציאת מצרים מתאר את תהליך הפיכתם של מנהיגי העם, משה ואהרן, בצו הקב"ה, ממנהיגים רציונליים, שהגיעו זה כבר לגיל גבורות(!),

ליישום תוכניתו השטנית פונה תחילה פרעה למיילדות העבריות: " וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה" ( שמות א, ט"ז).