כל המאמרים במדור בא

שני עקרונות השוואה קיימים ביציאת מצרים וניסיה: האחד, העיקרון החוזר ומשווה בין יציאת מצרים לבין קריעת ים סוף, והשני, ההשוואה בין גאולת מצרים לבין הגאולה

אדל ביטון ע"ה הייתה בת שנתיים כאשר נרצחה בפיגוע אבנים בשומרון. בעקבות יידוי האבנים, התנגשה אמה תבדל"א במשאית ואדל נפצעה קשה. שנתיים נאבקה על חייה

הפרשה לוקחת אותנו אל רגעי השיא של יציאת מצרים והיציאה אל הגאולה. לאורך רוב מכות מצרים מתפקדים בני ישראל כניצבים בדרמה הגדולה. הדיאלוגים מתנהלים בין

בפרשת בא, מגיעה ישיבת בני ישראל בארץ מצרים לסיומה. משה רבנו דורש מפרעה שיתיר לעם לצאת ולזבוח: ב"ִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ

שני תהליכי עומק האמורים להשפיע על אופיה של האומה הישראלית מתחוללים בפרשה. האחד – ערכו של הכבוד וההדר וההתרחקות מהבכיינות. השני – זריזות ומאיסת הדחיינות.

משחר ילדותי התרגלתי להבדיל בין הטוב לרע על פי הדימוי של אור וחושך. במסורת ובתרבות היהודית יש התייחסויות רבות לדימוי הזה – "מעט מן האור

לחנו המוכר של הפסוק מספר תהילים: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱ-לֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי", הזדמזם באזניי, כאשר קראתי את הפרשה. סבורני כי לא במקרה