ראשיתה של פרשת יתרו פותחת בתיאור תכונתו המיוחדת של יתרו, יכולת השמיעה: "וישמע יתרו". המדרש, ורש"י בעקבותיו, תוהים על פשרה של שמועה זו, ואומרים: "מה
תורה אחת ניתנה למשה בסיני. תורה רווית מחלוקות אנו פוגשים כיום. הפער בין היותה של התורה אחת לבין העולם המגוון שאנו פוגשים היום בואר על
איתן פינקלשטיין "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ [וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה]" (בר' ב', כא), – אמר לו רעואל: מאין תבוא, מה ארצך ומאיזה עם
"ויאמר לרשע למה תכה רעך" – אלו דברי התורה הראשונים אותם לימד משה רבינו את עם ישראל. קודם לכן הוא נחלץ להציל איש עברי מיד
הרב צחי הרשקוביץ, רב ביכנ"ס "נצח שלמה" פ"ת פרשתנו חותמת בדיני בנין המזבח, לכאורה בלי שום קשר לנאמר קודם לכן. סיכום התורה לאחר מעמד הר
איתן פינקלשטיין יתרו כומר לעבודת כוכבים היה וראה שאין בה ממש… קרא לבני עירו ואמר להם: 'עד עכשיו הייתי משמש אתכם – מעתה זקן אני,
מערכות יחסים בתוך המשפחה היו מאז ומעולם דבר נפיץ ביותר, אורניום מועשר. יחסי כלה וחמותה, יחסי הורים וילדים, ויחסי אחים ואחיות בתוך המשפחה, סיפקו תמיד
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון מהי מטרתו של מעמד הר סיני? לכאורה התשובה פשוטה – זהו מעמד של מתן תורה, הקב"ה מתגלה לישראל
כיצד נושאים את שם הקב"ה לשווא, ומהו פשר האיסור לעשות זאת. חכמינו זכרונם לברכה הציעו פירושים שונים לעניין זה. בראש ובראשונה מדובר בשבועה, שכן שבועה
על האדם האידיאלי אמרו חז"ל (ברכות יז א): "אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן
