
על אחריות, גבולות והמרחב שבו גדלים ילדים וחברות
פרשת משפטים אינה מן הפרשות ה"מרגשות״ במבט ראשון. אין בה התגלות דרמטית, לא ים נבקע ולא הר בוער. יש בה שורה ארוכה של חוקים: דיני

פרשת משפטים אינה מן הפרשות ה"מרגשות״ במבט ראשון. אין בה התגלות דרמטית, לא ים נבקע ולא הר בוער. יש בה שורה ארוכה של חוקים: דיני

למשפחות מסוימות יש מסלול. ככה עושים, אלה הנורמות, אלה הציפיות. ממוסדות הלימוד ועד להקמת משפחה, יש קו ברור וכנגדו מתיישרים. יש מעין מובן מאליו כזה

ד"ר פנינה פוגודה חברת צוות מובילה ב'שותפות לשירות' בשבוע החולף הופצו שקרים על הכוונות והמניעים למאבקנו בעד גיוס חרדים. עם כל הכאב ועוגמת הנפש על

השבת נקרא את פרשת שקלים, אחת מ'ארבע פרשיות' שמוסיפים לקריאה לפני פסח. הסיבה לקריאה- בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצוות עשה על כל אדם

בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפָרָשָׁה זוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, כב): 'כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה'. אִם מֵתָה

בשלהי הפרשה נאמר (שמות כ"ד, י"ז) "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת". רבי לוי יצחק מברדיטשב מבאר: רוצה אתה לדעת האם יש 'מראה כבוד ה" במעשיך?

מחקרים שונים בפסיכולוגיה חברתית מראים כי כאשר אדם ניצב למשל מול שני בתי קפה הסמוכים זה לזה- האחד ריק וליד השני משתרך תור ארוך, בסבירות

בטורים הקודמים הצגנו הבחנה בין שלוש קטגוריות ביחסי דת ומדינה: הלכה, מטא־הלכה (מדיניות) וצביון. עמדנו על ההלכה כעיסוק בסוגיות הלכתיות מובהקות דרך עדשת הלכות

בפרק כ"א בשמואל א', ממשיך דוד לברוח משאול ומגיע רעב ותשוש לנוב עיר הכהנים. דוד משקר ומספר כי הוא בשליחות חשאית של המלך ובתום השיחה

"דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד" (סנהדרין פ"ד מ"ב): דרשת חכמים בתחילת פרשתנו, המחייבת לפנות אל דייני ישראל מכוח הכלל של "לפניהם ולא לפני הדיוטות" מתמקדת