רעה חדשה מחלחלת לתוך עולמנו הרוחני והיא ההלוואות הפשוטות והזמינות שניתנות לכל. הצעת הלוואות אלה מהווה שימת מכשול בפני עוור במובן הפשוט ביותר. למעטים הלוואות
איתן פינקלשטיין יכול סימא את עינו – מסמא את עינו? קטע את ידו – מקטע את ידו? שיבר את רגלו – משבר את רגלו? תלמוד
פרשתנו מתחילה בצורה קצת תמוהה, שכן לא מובא בראשה מיהו מדבר, ולא מפורט למי נאמרים הדברים. נקודה זו הציקה לר' אברהם אבן עזרא, ומכוחה לימדנו
בסערת המשפט שמתרגשת עלינו מעת לעת, מדברים רבות ובלשון גבוהה גבוהה על מהפכה חוקתית ועל שלטון החוק, על שקיפות ועל טוהר מידות, על תום לב
לא תשא שמע שווא – בין המצוות היסודיות שאנו לומדים בפרשת השבוע ישנו איסור גם על שמיעת שמע שווא. איסור זה על שמיעה כולל בתוכו,
הפסוקים: "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב: אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ
בהמשך ישיר למתן תורה, בהר סיני עוברת התורה מיד לפירוט ההלכות והנורמות החברתיות. לכאורה היה ניתן להניח שהפרשה תתחיל בדינים שבין האדם למקום, דיני קרבנות
פרשת משפטים מלאה במצוות הקשורות להלכות נזיקין וממונות. אולם בשלהי הפרשה כמה מצוות, הקשורות לחברה ולקהילה. לאחר שהתורה מפרטת כללים אחדים הקשורים למערכת בתי הדין
בתי המשפט נדרשים לא אחת להכריע בשאלות ערכיות לא פשוטות. למשל, כשעל הכף עומדת הזכות לאיחוד משפחות ואל מולה הזכות לחיים שלנו כעם בארצו. המערכות
על הפסוק : "וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת" (שמות כא,יז) , אומר המדרש: עונש שמענו אזהרה מנין, ת"ל (שמות כב, כז): " אלהים לא תקלל";
