תרומה וייסורים
הרב שמואל שפירא רב היישובים כוכב-יאיר וצור יגאל בציווי התרמת ישראל למלאכת המשכן נאמרה לשון מיוחדת: "ויקחו לי תרומה" (שמות כה, ב). לכאורה, הלשון הייתה
הרב שמואל שפירא רב היישובים כוכב-יאיר וצור יגאל בציווי התרמת ישראל למלאכת המשכן נאמרה לשון מיוחדת: "ויקחו לי תרומה" (שמות כה, ב). לכאורה, הלשון הייתה
מנורת הזהב הטהור במשכן ובמקדש היתה ללא ספק אחד הכלים המסובכים ביותר לעשייה. שתי סיבות מרכזיות לכך. האחד – הציווי על היותה מקשה, כלומר, בניגוד

ה"תרומה" – ההתנדבות, הייתה מאז ומתמיד אחד המאפיינים המרכזיים בעולמה של החברה היהודית. מאות ואלפי הגמ"חים המצויים בחברה הדתית יעידו על כך: למן מוצץ ושרוך
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון קודם שמצווה הקב"ה את ישראל לבנות את המשכן, הוא פותח בקריאה לתרום למלאכת המשכן: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה
איתן פינקלשטיין "ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים" (שמות כ"ו, טו) – למה עצי שטים? לִמֵד הקב"ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות
ללא ספק האתגר הדתי שמציבים הכרובים בפני קהל המאמינים מייחדי הא-ל הוא כביר. אחרי הכל מדובר בהכנסת דמויות אנושיות גשמיות עשויות זהב לתוך קודש הקדשים.
בפרשת תרומה מתוארים הכלים השונים שהיו במשכן. כלים אלו היו עשויים מעץ ומזהב. אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה. ארון העץ היה מצופה זהב
שתי הפרשיות שלפנינו, תרומה ותצווה, שייכות לסדר קודשים. אמנם, אין בהן דיון על אופן ההקרבה, מקום המקדש, הכהונה וכל הנלווה לסדר קודשים. אולם, עניינן ביצירת

על הפסוק : "וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת" (שמות כא,יז) , אומר המדרש: עונש שמענו אזהרה מנין, ת"ל (שמות כב, כז): " אלהים לא תקלל";

לאחר המחזה הנשגב של קריעת ים סוף, ההוד וההדר של מעמד הר סיני, הציוויים המרובים של פרשת משפטים שחובקים עולם ומלואו משפטי, מגיע מה שנראה