פניהם איש אל אחיו
אחת היצירות המיוחדות שהיו במשכן ובמקדש הן הכרובים. וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד
אחת היצירות המיוחדות שהיו במשכן ובמקדש הן הכרובים. וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד
המדרש (תענית כ"א.) מגולל את סיפורו הטרגי של נחום איש גם זו, מגדולי התנאים, רבו של רבי עקיבא, הדן עצמו לייסורים ולמכאוב משום המעשה הבא:

לצד פירוט כל הכלים והמידות, שנראות כאילו נלקחו מקטלוג עשיר למוצרי בנייה איכותיים, מצויה מילה קטנה אחת שהייתה לאחד מסממניה הבולטים של פרשת תרומה: לב.
פרשות תרומה ותצוה מביאות תיאור מפורט ומדוקדק של הציווי על בנין המשכן. לימים ישמש ציווי זה בנין אב למצוות בניית המקדש העתידי. כך פתח הרמב"ם
מבנה המשכן משרטט למעשה את מהותה של תורת ישראל. ניתן היה לצפות כי במוקד האוהל הקדוש יעמוד מזבח, בו עובדים את ריבונו של עולם, ומביאים
הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" הפרדוקס שכבר כתבנו אודותיו בעניין יתרו, מוצא את ביטויו גם כאן בפרשת תרומה. רבים המתקשים בלשון
פרשת תרומה מתארת את הכלים שהיו עושים למשכן. בציווי המתייחס לעשיית השולחן נכלל ציווי נוסף: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד". (שמות כה,ל) פרטיה
בפסוק ב' למזמור מ"ב בספר תהילים מופיע המשל הידוע, המדמה את כמיהת המשורר לאלקים לערגת האייל למים: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג
מטיבו ומטבעו נתפס המקדש, והמשכן שקדם לו, כמשהו מרוחק, מופרש ומובדל, שלא כל אחד יכול לבוא בשעריו. רק הכוהנים רשאים לעבוד במקדש, והכניסה לפני ולפנים,

ברשימות הקרובות נתבונן בגישותיהם של כמה מגדולי הפרשנים של עמנו, שביקשו לתת טעם ועומק במשכן, ולאתר בו רמזים לקשרים העמוקים שנטווים בין ישראל לקב"ה במהלך