צריך ללמוד תורה ולהתפלל בכוונה, צריך לגמול חסדים, לתת צדקה, לשמח נדכאים ולאהוב כל יהודי, צריך להאמין שהכל לטובה, ולא לכעוס ולא להתקמצן, להיות זמין
פרשת השבוע עוסקת כולה במסירת הוראות תכנוניות בדבר בניית המשכן וכליו. הפרשה פותחת בהדסטארט (headstart), מימון המונים, עבור הפרויקט הלאומי של דור המדבר, הקמת המשכן
"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה": וכי תרומה לוקחים או נותנים? תשובה לקושי זה נמצאת במדרש: "ויקחו לי – כתיב 'לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות' –
"יותר ממה שהנתינה באה בעקבות האהבה- האהבה באה בעקבות הנתינה". (הרב אליהו דסלר) חשיבה בנאלית סוברת כי האהבה נוצרת מהנתינה של האחר אלינו. ככל שיתנו
פרשת תרומה פותחת ברשימת מוצרי היוקרה של העולם הקדום. היא מכילה מוצרים יקרים, מעולם המתכות (מטלורגיה), הצבענים והעורות המעובדים מן החי, מוצרי טקסטיל ועצים משובחים
אולי "לא כל יום פורים", אבל עיון במקרא מלמד ש"יש לי (כמעט) יום יום חג". השוואה קלה בין לוח השנה היהודי לבין מקביליו בדתות מוכרות
בשנת תר"ס – 1900, כאשר ישב חיים נחמן ביאליק באודסה, וחיפש את המילים הנכונות לעורר ולעודד את העם לעשייה ולפעולה יהודית וציונית, לחיזוק הרוח, העלייה
נהוראי [מאיר] שטרית סופר וחוקר על: נביאה, מלך, שר, תלמיד- חכם ורבים אחרים פרשת השבוע "מצורע" {ויקרא} מדברת כיצד ומתי לטפל במחלה על-ידי הכהן, בחינת
מה זה דתי? מי קובע מיהו דתי? מי המציא את המונח? האם כל המשתמשים במונח זה מתכוונים לאותו דבר? האם עצם השימוש במונח אינו מפלג
כל מי שגידל פעם תוכונים, מכיר את התספורת המעניינת. לא עושים להם פוני או קוקו, אלא את הנוצות של הכנפיים נהוג לחתוך קצת מידי פעם
