על דברים שהוצאו מהקשרם
הוצאת דברים מהקשרם היא אחת הפעולות המכוערות ביותר המתחוללות כלפי דבריו של אדם. שכן, לשקר אין רגליים, וכאשר מיוחסים לאדם דברים שכלל לא אמר –
הוצאת דברים מהקשרם היא אחת הפעולות המכוערות ביותר המתחוללות כלפי דבריו של אדם. שכן, לשקר אין רגליים, וכאשר מיוחסים לאדם דברים שכלל לא אמר –

בתחילת הפרשה משה מצטווה בשלושה ציוויים – לקחת מבני ישראל שמן להדלקת המנורה, להקריב אליו את אהרן ובניו ולהכין את בגדי הקודש, ולדבר עם חכמי

פרשתנו מתארת את תהליך בחירת הכוהנים, וכן אנו מקבלים מידע על בגדי כהונה מיוחדים שכן הכהנים היו מובדלים בלבושם. זאת ועוד, בטקס הכתרה, בין היתר

שמו של משה רבינו לא חדל מלהופיע לפנינו החל מלידתו ועד יום מותו זולת פרשתנו. שמו של הקב"ה אינו מופיע במגילת אסתר. האם יש מכנה
רבים תמהו על כך, שהציווי על בניית מזבח הקטורת נכתב בסוף פרשתנו ולא ברשימת כלי המשכן האחרים המפורטים בפרשה הקודמת. וכך שואל אבן עזרא (כה,כב):

בפרשת השבוע אנחנו מקבלים הוראות מחויטות לגבי מה על הכהן הגדול ללבוש, כאלו היינו בעיצומו של הfashion week בפריז. אם אלוקים בעצמו נותן הוראות לבוש

בפרשת השבוע מתוארים החושן והאפוד, המעיל והכתונת, המצנפת והאבנט. ומכנה משותף לכולם: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כ"ח, ב'). "בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם
עיקרה של היהדות הוא עולמו הפנימי של האדם, ועם זאת יש ערך מוסף למראה החיצוני. איך עלינו להתייחס לנויו של העולם? מצד אחד אנו אומרים:

לאחר סגירת מעגל הציווי על בניית המשכן, כליו וכו', מופיע הציווי על עשיית מזבח הקטורת: "וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ". שאלו המפרשים:
רבים תמהו על כך, שהציווי על בניית מזבח הקטורת נכתב בסוף פרשתנו ולא נמנה בתוך רשימת כלי המשכן האחרים המפורטים בפרשה הקודמת. וכך שואל אבן