כוחה של הקטורת

רבים תמהו על כך, שהציווי על בניית מזבח הקטורת נכתב בסוף פרשתנו ולא ברשימת כלי המשכן האחרים המפורטים בפרשה הקודמת. וכך שואל אבן עזרא (כה,כב): "… על כן החל ופירש כלי המשכן. והחל מהנכבד, ואחר כן השולחן והמנורה, ואחר כן ואת המשכן תעשה (שמות כו, א)… ויש לתמוה, למה לא הזכיר מזבח הקטרת?".
ועוד, בכל המקומות האחרים שבהם נזכר מזבח הקטורת הוא מופיע עם הכלים האחרים, לאחר השולחן והמנורה ולפני מזבח העולה. מדוע נעדר הציווי על בניית מזבח הקטורת בפרשה הקודמת יחד עם רשימת כל הכלים שנעשו למשכן? הרמב"ן סבור שמטרת המשכן היתה להמשיך את ההתגלות החד פעמית שהתרחשה בהר סיני. לאחר המעמד הגדול שכבוד השם שכן על ההר, היה צורך לבנות משכן כאמצעי להשראת השכינה (כה,ב) וכלי המשכן שימשו למטרה זו, מלבד מזבח הקטורת. זו הסיבה שהופרד הציווי של בניית מזבח הקטורת מהציווי של בניית שאר הכלים. רבי שמחה מאיר מדווינסק סבור, שההפרדה הזו נובעת גם מכך שהמזבח היה פחות נחוץ משאר הכלים. הראיה לכך – גם אם אין מזבח עדיין היה ניתן להקטיר את הקטורת, מה שאין כן בשאר הכלים. וזו לשונו (ל,א): "והעיקר כי כל הציוויים כמו הארון, אם אין ארון אין מניחים לוחות, וכן בלא מזבח אין מקריבים עולת תמיד… ובלא מנורה אינו רשאי להדליק נרות… אבל מזבח הקטורת… הלא קיימא לן שהקטורת נקטר אף אם אין מזבח…לכך כתיב בתר(=אחר) שהשלים כל הדינים מן הכלים והבנינים המוכרחים להשראת הכבוד במשכן הקדוש, ולהורות דאין זה רק מצוה בפני עצמה…".
מעשה הקטורת והקטרתה היא העיקר והמזבח טפל לה. גם כשאין מזבח יש קטורת. נראה, שהסיבה לכך קשורה לתפקידה המיוחד של הקטורת; לחצוץ בין התגלות כבוד השם לבין האדם שנברא מחומר. הקטורת היתה נחוצה לא רק בתוך קדש הקדשים אלא אפילו מחוץ למשכן. לימים, ירוץ אהרון ובידו מחתה של קטורת כדי לעצור את המגיפה שהכתה בישראל. בעקבות התלונות שהיו לעדת ישראל כנגד משה ואהרון נראה כבוד ה' אל כל העדה, התגלות שגררה מגפה, שפגעה בישראל ועל מנת לעצור את המגיפה נדרש אהרון לקטורת כדי לחצוץ בין הקהל לכבוד ה' – "…וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (במדבר יז, יא-יג).
נראה שכוחה המיוחד של הקטורת יונק ממרכיביה השונים וכוחה יפה גם במקום שאין מזבח. רוב הקטורת מורכבת מסממנים שריחם נעים ומשובח, אולם היא מכילה גם חלבנה שריחה רע. אם הקטורת תהיה חסרה ולא יהיה בה גם את החלבנה היא תיפסל, שכן, "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת" (כריתות דף ו ע"ב).
בשיאה של מחלוקת קרח ועדתו הצליחה הקטורת למנוע מגפה גדולה יותר בשל כוחה כמלכדת את כולם. מחתת הקטורת היא סמל לשאיפתנו לכלול את כל חלקיה של האומה. לא ניתן לוותר על אף חלק. כוחה של האחדות הוא לרוב בשעת מלחמה, אולם השאיפה היא להיות מאוחדים גם בשעות אחרות על אף המחלוקות. זה כוחו של מסך הקטורת המורכב מכל הצבעים והריחות המייצגים את הציבור כולו ללא כל ויתור על אחד מהמרכיבים בכוחו לעצור מגיפה ומטרתו להדגיש שהאחדות היא כח החיים של האומה.
(תצווה תשעט)