כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

בים הפרטים שבמקרא, נחבאים לעתים פסוקים שבדרך כלל הדעת אינה ניתנת אליהם. כזהו למשל, פסוק אחד שכלול ברשימה הארוכה של משפחות נוחלי הארץ. לאחר תיאור

אחת התופעות המעניינות ביותר בסדר התפילה היהודי קשורה לדמותו של גיבור הפרשה, הקוסם מארץ פתור. מזה דורות רבים, יהודי מישראל אינו פותח את יומו בבית

פרשת חוקת, כרוב הפרשיות שבספר במדבר, נעה כמטוטלת בין הייאוש לתקווה, בין הכאב והשמחה, בין הצער לשירה. מרים מתה, ועמה פסקה הבאר. חוסר המים, שמבטאים

למרות המדרשים המרובים על כל חלקי התורה, שהם כמים שאין להם סוף, אין עוד פרשה בתורה שרש"י טורח להצהיר בראשיתה: "פרשה זו יפה נדרשת". ודומה

פרשת המרגלים היא מן המאורעות הטראומטיים בתולדות ישראל. בשל חטאם, נגזר על בני הדור כולו, למעט יהושע בן נון וכלב בן יפונה, להפוך מדור הגאולה

פסוק אחד הפותח את פרשתנו, נראה משונה ביותר למראית עין: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל". בחזית

פרשת במדבר היא אחד הסממנים השבטיים המובהקים ביותר בעולמה של תורת ישראל. לצד פירוט מדוקדק של מניין בני כל שבט ושבט, מדגיש הכתוב את הצורך

חת התופעות הבולטות במציאות ימינו היא נטיית ההמון לשפוט אנשים לא בבית המשפט אלא בכיכר העיר, בבית דין שדה, מבלי לברר וללבן את העובדות לאשורן,

אחת התופעות הבולטות ביותר בעולמו של מקרא היא הייחוס. בשונה מהנהוג בימינו שבהם מבקשים מאדם כי יציין את שמו ושם משפחתו, בעבר הלא רחוק לא

מעשה ביהודי שחי בתקופת שלטון האימים והפחד של סטאלין, שהיה יורד בכל בוקר אל הכיכר האדומה במוסקבה, קונה את העיתון "פראבדה", מציץ לרגע בעמודו הראשון,