כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

  הרב יונתן סאקס, שנפטר השבוע לבית עולמו, היה איש אשר רוח בו, רב מסוג אחֵר. ולא רק מפני שלצד רבנותו, היה בעל תואר דוקטור

  גם בחלוף אלפי שנים, לאחר הררי מלים שנכתבו עליה, נותרה דמותו של אבי האומה, אברהם אבינו, דמות פלאית, חידתית, מורכבת, קשה לפענוח. עד שדומה

  א.א. ניתוץ אלילים בע"מ. בית דין מוסמך לגיור. הנוסע הגדול. נון קונפורמיסט. יזם. סניגור. מצביא מהולל. עבד ה'. עמודו של עולם. אלה רק מקצת

  "וגם את נח באהבה זכרת". מלים אלה, מתוך תפילת הזיכרונות של ראש השנה עוד מהדהדות באוזנינו. וכמאליה עולה השאלה מה טעם דווקא לנוח נדרש

  הרב יהודה עמיטל העמיד תלמידים הרבה. הכריזמה הטבעית שלו, החזון והיכולת להגשימו, הלהט והמקוריות עשו את שלהם. במשך עשרות שנים העביר שיעורים ושיחות. בתחילה,

בימים שבהם הבידוד היה למצוות היום, וכל איש יושב תחת קפסולתו ותחת קפ-סוכתו, והמתח החברתי בין מחנות שונים עולה לגבהים, ראוי שנשוב וניתן דעתנו ליסודותיו

אבסורדי ככל שזה יישמע, אפשר שדווקא השנה, בשל הבידוד – מרצון או מאונס – שחווים רבים מאתנו (כמו גם ה'קיצוץ' בשירת היחד הקהילתית בבית הכנסת

בימים אלה, שבה המגפה ממשיכה להכות בנו בכל עוז, חשים רבים עצמם כ"מצורעים". החולים שבינינו, צריכים להיסגר בביתם או לנדוד בעל כורחם ל"בתי מלון של

פרשת הקללות היא פרשה קשה. ל"עיכול", לקריאה ולשמיעה. שחפת וקדחת, מכלות עיניים ומדיבת נפש. מגפה, מנוסה. שמים כברזל וארץ כנחושה. "ותם לריק כחכם ולא תיתן

  על מה עשה ה' ככה לארץ הזו? מה חרי האף הגדול הזה? בשביל יהודי מאמין, הייתה השואה ונשארה "חור שחור" גדול. מאורע גדול ונורא,