כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

ארץ ישראל נקנית ביסורים. גם לאחר שעמד בניסיון הגדול, עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו והגיע לארץ ייעודו, אין אברהם בא אל המנוחה ואל הנחלה.

כמה תקוות נתלו באדם, ברוא בצלם אלוקים. וכי מה היה חסר לו באותו עולם שמצא מתוקן לפניו? גם הרצח המחריד של הבל, בידי אחיו הבל

"מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך. פגע בו אדם אחד שהיה משופע [=עשיר] ביותר. אמר לו רבי ינאי: יתכבד רבי ויתארח בביתי. אמר לו [=האורח]:

כותרת זעירה בשולי אחד העיתונים היומיים בשבוע שעבר, סיפרה על צעיר מאשדוד ששאל את שכנו באישון ליל: "בשעה כזו חוזרים הביתה?". בתגובה, שלף הלה סכין

פרשת ויחי עומדת בסימן של ברכות: ברכת יעקב לבניו, וברכת יעקב לשני נכדיו, אפרים ומנשה. מנהג קדום הוא בישראל, שמידי ליל שבת מברכים הורים את

הבחירות הבאות עלינו לטובה, הציפו מחדש את דמויותיהם של גנרלים ותת גנרלים נשכחים, שבימי בחירות יש להם עדנה מיוחדת. אחת התופעות המאפיינות ביותר את מדינת

בים הפסוקים של מעשי ספר בראשית, נחבאות לעתים מרגליות יקרות ערך. על אף שלעתים נעלמות הן מן העין, נושאות הן עמן אמתות גדולות. אחת מהפנינים

"ויירא ויאמר: מה נורא המקום הזה. אין זה כי אם בית אלוקים". בעולמה של תורת ישראל, "המקום" הוא ביטוי דו משמעותי: גם נקודת ציון גיאוגראפית,

למתבונן מן הצד, נראה המשא ומתן שבין אברהם לבני חת על רכישת קרקע בחברון, כשיח באחד משווקי המזרח התיכון. אברהם מחווה קידות לבני חת, "עם

פרשת העקדה, שבמוקדה ניצבת "ההליכה אל המקום", שלפי מסורת חז"ל הוא הר הבית, נקשרת באורח טראגי לניסיון הנפשע לרצוח את יהודה גליק (הקב"ה ישמרהו ויחייהו),