פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)בימים שבהם רבה מהומת הבחירות, וקולות המחלוקת רועמים באוזנינו כתופי טם-טם בסערת הקרב, ראוי לנו, איש איש על מחנהו ועל דגלו, שניתן לבנו ודעתנו לקול העולה ובוקע מכל חלקי התורה, ומדבר בשבח המתינות, ההקשבה והסובלנות.
כידוע, עולמה של תורה רווי מחלוקות. תורת ישראל דוגלת באחדות ובערבות הדדית, אך מעולם לא קידשה את האחידות. להפך: מקורותיה מדברים בשבח הדיון והליבון, ובלבד שכל המעשים יהיו מכוונים לשם שמים.
מתוך השפע העצום של מקורות המשפט העברי, בחרנו להביא מקבץ מקורות, כטיפה מן הים הגדול, שאך מן הראוי הוא כי יעמדו לנגד עינינו בימים אלה, ויורו אותנו את הדרך הראויה נלך בה, ואת המעשה אשר נעשה. המקורות מובאים כלשונם, בצלמם כדמותם, וכל המוסיף עליהם – אך יגרע.
1. עירובין יג, ע"ב: שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: הלכה כמותנו, והללו אומרים: הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן. והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין [רש"י: סבלנים] היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהם.
2. חגיגה ג, ע"ב: "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים, בעלי אסופות ניתנו מרועה אחד" (קהלת יב, יא) אלו תלמידי חכמים יושבים אסופות אסופות ועוסקים בתורה, הללו מטמאים והללו מטהרים, הללו אוסרים והללו מתירים, הללו פוסלים והללו מכשירים. אף אתה עשה אזנך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי מטמאין ואת דברי מטהרין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.
3. הקדמת רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, בעל "ערוך השולחן" לחלק חושן משפט: זאת היא תפארת תורתנו הקדושה והטהורה, וכל התורה כולה נקראת שירה, ותפארת השיר היא כשהקולות משונים זה מזה. וזהו עיקר הנעימות.
4. עם אהבתי ללמוד וללמד את יסודי הדעות שלנו, רחוק אני מלדרוש שלטון על דעותיו של איזה איש שיהיה, שהוא בימינו דבר שאינו נשמע. [אגרות הראי"ה יח (כרך א, עמ' יז]
5. אל יחפוץ ואל ידמה במצבנו האיום הזה להטיל את דעתו בכפיית ידים על חברו [הרצ"י קוק, "את אחי אנכי מבקש", לנתיבות ישראל א [קובץ לזכרו של הרצ"י קוק, (ירושלים, תשנ"ה), 19]
6. הראי"ה קוק, עולת ראיה, חלק א, עמ' של: יש טועים שחושבים שהשלום העולמי לא ייבנה כי אם על ידי צביון אחד בדעות ותכונות, ואם כן כשרואים תלמידי חכמים חוקרים בחכמה ודעת תורה ועל ידי המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום. ובאמת אינו כן כי השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דווקא על ידי הערך של ריבוי השלום.
7. סימן רע הוא למפלגה אם היא חושבת שרק עמה הוא מקור חיים, של כל החכמה וכל היושר, וכל זולתה הכל הבל ורעות רוח [אגרות הראי"ה, יח (כרך א, עמ' יז]
8. בחורבן בית שני שהיה דור עקש ופתלתל ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן מפני שנאת חנם שבלבם, זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה', שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה, ולכל הרעות שבעולם. [הנצי"ב מוולוז'ין, פתיחה לחומש "העמק דבר"]
פסח תשס"ו
