כל המאמרים במדור ויקהל-פקודי

מספר פעמים בכל שבוע מזדמן לי לעבור ליד פיל לבן, שלד בניין שמעולם לא הושלם. בקרבתי מצויים גם בניינים רבים אחרים שהגיעו לגמר טוב, ואז

בפרשיותינו מתוארים הקמת המשכן בפועל וסיום הכנת הכלים, לבסוף גם הצבתם במקומם עד להעמדת המשכן על מכונו. בסוף ההקמה מביט משה בסיפוק על המלאכה המושלמת

הפטרת פרשת "החודש" עניינה הכנת העם למועדים במקדש, וביניהם קרבן המוקרב בראש חודש ניסן: " כֹּה-אָמַר ה', בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תִּקַּח פַּר-בֶּן-בָּקָר תָּמִים; וְחִטֵּאתָ אֶת-הַמִּקְדָּשׁ…"

האוהב ישראל מאפטא הרב אברהם יהושע השל ( 1748 – 1825) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק. הרבי מאפטא, בעל ה'אוהב ישראל' הוא האדמו"ר היחיד

לפי מדרש התנחומא (ח'): "אימתי נאמרה למשה פרשה זו של המשכן? ביום הכיפורים עצמו אע"פ שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל . אמר ר' יהודה בן

בסיומו של ספר שמות ובסופה של הפרשה מסתיימת מלאכת הקמת המשכן. משה רבנו נותן דין וחשבון מפורט ודייקני על הכמויות של חומרי הגלם שנצרכו בעת

ויקהל – עד כמה אנחנו מכוונים לממש את "ויקהל" היום? עד כמה אנחנו נכונים באמת להיקהל ביחד עם כל האומה? דומה שאנחנו מתרחקים מאוד ממציאות