כל המאמרים במדור ויקהל-פקודי

"וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ מַעֲשֵׂה אֹרֵג לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו: וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר: וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת

לאחר המסע המרתק ב"דרך האבות" של ספר בראשית, ההזדהות עם סבלם של המשועבדים המצרים והיציאה הגרנדיוזית משם, תוך כדי המאורעות המופלאים של מכות מצרים, קריעת

בשעה טובה ומוצלחת, שנה בדיוק לאחר יציאת מצרים, מוקם המשכן: " וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן". אל המשכן הזה יוכנסו כלים

נפלאות המה דרכי התורה. לעתים מקופלים עולמות שלמים, דוגמת הלכות שבת העניפות, בפסוקים בודדים, והריהן כ"הררים התלויים בשערה", ופעמים שהתורה מפליגה ומאריכה בעניין אחד, ואי

השבת אינה 'סוף שבוע' השבת אינה 'סוף שבוע', השבת היא מרכז השבוע, וכבר אמרו חכמינו: " אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: 'אלמלי

מספר פעמים בכל שבוע מזדמן לי לעבור ליד פיל לבן, שלד בניין שמעולם לא הושלם. בקרבתי מצויים גם בניינים רבים אחרים שהגיעו לגמר טוב, ואז

בפרשיותינו מתוארים הקמת המשכן בפועל וסיום הכנת הכלים, לבסוף גם הצבתם במקומם עד להעמדת המשכן על מכונו. בסוף ההקמה מביט משה בסיפוק על המלאכה המושלמת