כל המאמרים במדור ויקרא

מדי בקר בתפילת שחרית אנו אומרים את "פיטום הקטורת" ולאחריה מצוטטת דרשתו של בר קפרא: "עוד תני בר קפרא: אילו היה נותן בה קורטוב של

׳זמן חורף׳ השנה – בזמן הקורונה – מיצה מתוך בחורי ישיבות ההסדר ואחרות כוחות מיוחדים. ׳מתווה הישיבות׳ היה יכול להיות מנוצל להפקרות בריאותית, לסיכון הציבור,

קיים פער לא-ברור בין הצורה שבה אנו מקיימים מצוות תפילין לבין תוכן המצווה, כפי שהוא מבוטא בתורה. החיוב להניח תפילין מוזכר ארבע פעמים בתורה –

אחת השאלות המטרידות את מנוחתם ודעתם של עורכי סדרים ובעלות הבית היא שאלת האורחים בליל הסדר. חג הפסח הוא חג המשפחה היהודית והזמנת קרובי משפחה

התורה מחייבת אותנו לתת לנושאי תפקידים בעם ישראל את מלוא הכבוד, לא רק לממלאי תפקידים רוחניים אלא גם לתפקידים שלטוניים. על המלך נאמר [קידושין לב

  הקרבת קורבנות היא חלק בסיסי מהתפיסה הדתית. מעניין שכבר בתרבויות הקדומות ביותר, בכל רחבי העולם, נהגו להקריב קורבנות לאלים. הדבר מעיד על כך שלא 

אחד הנושאים שעוררו את סקרנותם של חוקרים ומדענים רבים מתחומי ידע שונים היה הקשר שבין מזג האוויר למנטליות, לטמפרמנט, ולמצב הרוח של האדם. החוקרים ניסו

בימי בית המקדש השלישי, מנבא יחזקאל הנביא- תתחדש העלייה לרגל. ובבוא העם למקדש, לדרוש את ה', יצטרף הנשיא אל ההמון במסלול הליכתו, ויִכּנֵס ויצא עִמו

על ענוותנותו של משה רבנו לומדים גם מן הפסוק: " וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר". רש"י על אתר: "' ויקרא אל משה'

שני סוגים של מנהיגים שעלולים לשגות ולחטוא מוזכרים בפרשת ויקרא. האחד הוא המנהיג הדתי-רוחני, הכהן הגדול, והאחר הוא המנהיג הפוליטי-מדיני, הנשיא. בניסוח הדברים ישנו הבדל