ואם מנחת מרחשת קרבנך
בפרשת ויקרא כמה מיני קרבן מנחה. כל המבקש לעמוד על טיבן של מנחות אלה, על השינויים ביניהן ועל האופנים שבהן הן קרבות, ימצא את מבוקשו
בפרשת ויקרא כמה מיני קרבן מנחה. כל המבקש לעמוד על טיבן של מנחות אלה, על השינויים ביניהן ועל האופנים שבהן הן קרבות, ימצא את מבוקשו

בני ישראל נצטוו להוסיף מלח על כל סוגי הקרבנות שהם הקריבו: "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל

ספר ויקרא "הוא תורת כהנים והלוים, יבאר בו עניני הקרבנות כולן ומשמרת המשכן" (הק' הרמב"ן לויקרא) הפותח ב"אדם כי יקריב מכם קרבן לד'" (ויקרא א
הרב ד"ר אברהם ליפשיץ יו"ר החמ"ד משרד החינוך פרשת ויקרא, כמו חלק גדול מהספר כולו, עוסקת בקרבנות. בקורבן העולה על הפסוק "אדם כי יקריב מכם
דרשתה של בת-יפתח איתן פינקלשטיין מתוך עיון בדיוק הדרשני שערכה בת-יפתח בפסוק הפותח את פרשת הקורבנות, ננסה להבין את מקומם של הקורבנות בתוך מערכת המוסר
ספר ויקרא מגולל, בחלקו הראשון, את עבודת הקרבנות הציבוריים והקבועים שיוקרבו דרך קבע במשכן, ולאחר מכן בבית המקדש בירושלים. קרבנות אלה נבדלים מקרבנות פרשת פנחס
חז"ל עמדו על הסגנון המיוחד שבו פותחת פרשת נגעי הבתים: "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ

אחד המסרים הגדולים שחבויים בפרשיות הקורבנות הוא שלכל אדם, יהא אשר יהא, יש חלק בנחלת ה' ובעבודת הקודש. בניגוד לתרבויות ודתות אחרות, שבהן רק אנשים
עם הרשע לא עושים הסכמים; מהמאבק ברשע לא פוסקים; לרשע לא שוכחים את אשר עשה; למי שזינב בנו ונלחם דווקא כנגד כל הנחשלים לאחור לא

פרשיות הקורבנות, יש לומר בגילוי לב, אינן מן הפרשיות ה"פופולריות" ביותר בתנ"ך. מעת שגלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו, כמעט ונשתכחו חלקים גדולים של דיני הקורבנות