כל המאמרים במדור צו

"מעשה אבות – סימן לבנים". פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאים ואויבים. ביטוי לכך

היה זה לפני כיובל שנים ויותר, כשאבי שיחי' השיא זוג שהוריו נמנו עם אנשי "תנועת העבודה". אורח הכבוד בחתונה היה דוד בן-גוריון. כשפתח אבא את

אבא (שבשמיים), רחם חמאס דחה את ההסכמה הישראלית להצעה האמריקנית, ועל פניו נראה כי המו"מ לשחרור החטופים שוב נקלע למבוי סתום, אולי אף עמוק מקודמו.

הרמטכ"ל הנחה את הצבא להתחיל בתחקיר ובהפקת לקחים מהמלחמה, כדי שישמשו לקראת אפשרות של מלחמה בעצימות גבוהה בצפון. בכך הוא החזיר את כולנו באחת מעיסוק

באחת הפעמים ניגש אליי בחור ישיבה יוצאי אתיופיה, שמאוד התבייש שאביו לא נוהג לצום  בפורים את צום תענית אסתר בי"ג באדר. אביו נוהג לצום כמו

אין שום היתר שבעולם להוציא דבר מהקשרו, לסלף עמדות של אדם ולהציגן בצורה מעוותת, ובדרך זו להציג את מה שהוא אמר כקריקטורה. אלו העבירות החמורות

הכנסת תיקנה עוול רב שנים, כאשר קיבלה לאחרונה חוק המכיר בארוסות של חיילים שנהרגו, גם אם לא גרו יחד. חה"כ מיכל וולדיגר, שקידמה את החוק

למרות ריבוי העיסוק של התורה במעשה הקורבנות, ההיסטוריה הוכיחה שמדובר בכישלון. בעוד התורה מעמידה את הקורבן כאחד ממוקדי העשייה הרוחנית, הנביאים העבירו ביקורות רבות על

לצד עיקרי הדין, הלכו ונצטברו ברבות השנים חומרות על גבי חומרות בהלכות הפסח. אחת הידועות שבהן היא איסור אכילת "קטניות" שבני אשכנז ורבים מבני קהילות