
תימהון וזיכרון, שואה ותקומה
בכל ימות השנה, וכך במיוחד ב"עשרת ימי התשובה הציוניים", שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, שבה ומנסרת בחלל

בכל ימות השנה, וכך במיוחד ב"עשרת ימי התשובה הציוניים", שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, שבה ומנסרת בחלל

השבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול" על שם הנס שאירע בה. השבת שלפני תשעה באב מכונה "שבת חזון", על שם ההפטרה הפותחת במילים: "חזון ישעיהו".
הפרשה פותחת בחנוכת המשכן, אירוע מכונן בתולדות ההיסטוריה של דור המדבר. אלא שבעיצומו של אירוע חשוב ומשמח זה קוראת טרגדיה, שני בני אהרן, נדב ואביהוא,

האם אנו יודעים לשמוח גם על מה שלא התממש במלואו? האם על אף הפער הגדול בין הציפיות והאפשרויות שהיו קיימות ובין מה שאירע בפועל –

בפרשת שמיני נמנו המאכלות האסורות ונאמר (ויקרא י"א, א'-ב') "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמור אליהם, דברו אל בני ישראל לאמור, זאת החיה אשר

בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים וחי"ר; מטוסים וצוללות, אלא גם

הגענו לשלב הסיכומים. פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית, הוא "ספר הישר" – ספרם של אבות האומה, שנקראו 'ישרים', ואת מסע חייהם המרתק ורב התהפוכות,

ספר בראשית אינו בדיוק המדריך המושלם ליחסי אהבה ואחווה בין אחים. למן שני האחים הראשונים בעולם, שהאחד, קין, קם על אחיו ורצחו נפש, דרך יצחק

פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאיהם ואויביהם. ביטוי לכך ניתן בדברי רבי יונתן המובאים

"מעשה אבות – סימן לבנים". פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאים ואויבים. ביטוי לכך