כל המאמרים במדור אחרי מות

בסך הכל הדת היהודית היא דת מכילה. לאורך כל ההיסטוריה ניסו קבוצות כאלו ואחרות לבחון את גבולות הגיזרה של היהדות, ועד היכן היהדות יכולה להכיל

ספרתי שנים-עשר טעמים שונים (לפחות) לשם 'שבת הגדול'. ריבוי הטעמים יכול להעיד על חוסר ידע או חוסר בהירות למקור הכינוי וגלגולו. בהקשר זה, יש להבחין

אחד מדיני צרעת הבית הוא שאם לאחר הסגר בן שבוע מתברר שהנגע התפשט – יש להוציא את האבנים הנגועות. וכך נאמר: "ושב הכהן ביום השביעי

במערך דיני הטומאה והטהרה כלולה גם הטומאה הנגרמת לאיש או לאישה כתוצאה מכך שנוזלים ניגרים מגופם. הנוזלים הגורמים לטומאה הם: זרע אצל האיש, דם נידה

מושגי הטומאה והטהרה שייכים לאותו תחום שרבינו סעדיה גאון זצ"ל הגדיר כמצוות השמעיות. לאמור: אין מקום לחפש בשכל האנושי את ההכרעה מפני מה תופעות ביולוגיות

אחד הפרדוקסים היותר גדולים של המאה העשרים ואחת הוא דרך ההתמודדות של העולם עם ערך החירות והחופש. מצד אחד- ברמה ההצהרתית- זהו הערך העליון של

אחד המדרשים המרתקים אודות עידן הגאולה ופעמי משיח מתאר את מפגשו של רבי יהושע בן לוי עם אליהו הנביא. מפגש זה מתרחש בפתח מערת רבי

"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו" (ויקרא טז',א'). פסוק זה שופך אור על המניעים שהובילו לחטאם של נדב

מעטות הן הפרשות בתורה, שהוכתרו בכותרת של זמן, ובכולן יש לציון המועד משמעות ותוכן. כך בפרשת "בראשית", כך בפרשת "שמיני", וכך בפרשתנו, "אחרי מות". "אחרי