אחד המדרשים המרתקים אודות עידן הגאולה ופעמי משיח מתאר את מפגשו של רבי יהושע בן לוי עם אליהו הנביא. מפגש זה מתרחש בפתח מערת רבי שמעון בר יוחאי אגב קול עלום אותו שומע רבי יהושע ברקע: "רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו, דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי … אמר רבי יהושע בן לוי: שניים ראיתי וקול שלושה שמעתי" (סנהדרין צ"ח.).במענה לשאלת רבי יהושע מתי יבוא המשיח – מציע אליהו לחפש את המשיח בפתח העיר רומי, שם יושבים העניים חולי הצרעת, והמשיח ביניהם. אליהו מספק סימנים לזיהוי המשיח – בעוד יתר חולי הצרעת מסירים את תחבושותיהם בבת אחת וחובשים תחבושות טריות במקומן, הרי שהמשיח מסיר רק תחבושת אחת בכל פעם וחובש אחרת במקומה. וזאת על מנת להיות מוכן בכל עת לגאול את ישראל, ובלשון המדרש: "אמר ליה: אימת אתי משיח? – אמר ליה: זיל שייליה לדידיה. – והיכא יתיב? – אפיתחא דרומי. – ומאי סימניה? – יתיב ביני עניי סובלי חלאים, וכולן שרו ואסירי בחד זימנא, איהו שרי חד ואסיר חד. אמר: דילמא מבעינא, דלא איעכב."
רבי יהושע מזדרז להקביל את פני המשיח, ושואלו למועד ביאתו. בתגובה, מבשר המשיח לרבי יהושע כי הוא מתעתד לבוא היום: "אמר ליה: לאימת אתי מר? אמר ליה: היום."
משנוכח רבי יהושע כי המשיח אינו מגיע, מתלונן רבי יהושע בפני אליהו על כי המשיח לא עמד במילתו: "אמר ליה: שקורי קא שקר בי, דאמר לי היום אתינא, ולא אתא!"
בתגובה מסביר אליהו לרבי יהושע, שהגעת המשיח היום מותנית בשמיעת קול ה', בצטטו פסוק מתהילים (צ"ה, ג') : "אמר ליה: הכי אמר לך: היום אם בקולו תשמעו."
מה משמעות השמיעה בקול ה'?
תשובה לאמור ניתן אולי למצוא בשיר השירים. כידוע, הרעיה אינה שומעת בקול דודה הדופק, ומתרצת את סירובה לפתוח לו את הדלת בתירוצים עלובים: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה; רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם." (שיר השירים ה', ג')
הגרי"ד סולובייצ'יק מספק הסבר עמוק להימנעות הרעיה מלפתוח הדלת, ולסירובה לשמוע לדודה: " מהי תמצית שיר השירים אם לא תיאור ההתמהמהות הפרדוכסלית והטרגית של הרעיה, שכורת אהבה והלומת געגועים …" (קול דודי דופק).
הרב סולובייצ'יק מכנה את הרעיה "שכורת אהבה" ו- "הלומת געגועים". נדמה כי בכך הוא רומז, כי דווקא מרוב אהבה וגעגועים לדודה איבדה הרעיה את בהירות מחשבתה ולא פתחה לדודה. בגעגועיה לאהובה בנתה לעצמה הרעיה בדמיונה דמות פנטסטית של האהוב, אשר ברבות השנים הלכה והתנתקה מהמציאות. משמגיע האהוב האמיתי והמציאותי אין הרעיה מסוגלת לזהות בו את הדוד עליו חלמה כל השנים. ומשכך, באופן פרדוכסלי, מרוב אהבה לאהובה, היא אינה פותחת לו את הדלת.
לפי פרק ה' לשיר השירים, משמעות השמיעה בקול ה' היא הנכונות להתעורר מאשליותינו ולזהות הזדמנויות אמיתיות וממשיות לגאולה. על מנת להיגאל, עלינו להבין כי הגאולה אינה חלום, כי אם מציאות אותה צריך ליצור ולקדם.
אולי נוח ונעים יותר לחפש את המשיח בפתח מערתו הטהורה של רבי שמעון בר יוחאי, ברם שמיעת הקול האלקי משמעה הנכונות ללכת ולחפש את המשיח בכל מקום – אף במקום טמא ומאוס כפתח העיר רומי, ובכל איש – אף בקרב חולי צרעת עני ובלויי סחבות.
תהליך הגאולה, בעיצומו אנו נמצאים תלוי בנכונותנו להתעורר, לשמוע בקול, לזהות הזדמנויות, לאתר סיכויים, ללא התמהמהויות, ללא הסתייגויות, וללא תירוצים, בבחינת: "התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי עורי עורי שיר דברי כבוד ה' עלייך נגלה."
(אחרי מות תשסט)
קול דודי דופק פתחי לי
השארת תגובה