כל המאמרים במדור אחרי-קדושים

המילים 'קְדשִׁים תִּהְיוּ' מופיעות בתורה כציווי לעם ישראל. אילו התורה הייתה מסתפקת בשתי המילים הללו ומשאירה לנו את הדרך בה נפרש וניישם את הציווי הזה-

פרשת קדושים נאמרה ברוב עם מפני שרוב גופי תורה תלויים בה (ויקרא רבא כד,ה). לדברי המדרש, ייחודה של הפרשה הוא לא רק במספר המצוות המנויות

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. הפרשה פותחת בתביעה מיוחדת הדורשת

"ישראל, עם קדושים, קומו לעבודת הבורא, יידעלאך, טייערע כושר יידעלאך, שטייט אוף, לעבודת הבורא" (יהודים, יהודים יקרים וכשרים, קומו לעבודת הבורא). עם ניגון מתקתק זה,

הרב צבי קורן מנהל ישיבת אמי"ת נחשון, מטה-יהודה ורב קהילת כינור-דוד ברעננה פרשת השבוע מסתיימת באיסורי ע"ז ועריות ובעונשיהם, ובפסוקי הסיום מזהירה התורה פעמיים על

איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו, אני ד' – כיבוד אב ואם אינו פריווילגיה שניתנה להורים, כתמורה על החסד שהם עשו עם הילדים. כיבוד

איסור שחוטי חוץ שהוא אחד המוקדים של פרשתנו, מחייב להביא את כל הקורבנות אל פתח אוהל מועד ולא להקריב אותם בחוץ. איסור זה הוא מאתגר