כל המאמרים במדור שלח

עם ישראל – בארץ ישראל – על פי תורת ישראל – הם שלושת מרכיבי השלמות היהודית, ועל כן מאז הושלך אברהם אבינו לכבשן האש מנסים אומות העולם בחושם העיור לפגוע

"אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב

כאשר חזרו עשרת המרגלים מהשליחות שהטיל עליהם משה, הם תיארו את אשר ראו בצבעים עזים וחדים. אחד התיאורים עוסק ברפלקציה, בהשתקפות ובגילוי העצמי שמקורו במפגש

  הרבה אנשים רוצים לתקן את העולם. לרבים מהם יש גם רעיונות איך לעשות את זה עכשיו ומיד. הבעיה היא, שבמקרים רבים מתברר שהפתרון רק

מן המפורסמות הוא שחטאם של המרגלים לא היה בעובדות שהם מסרו, אלא בפרשנות השלילית שהוסיפו, ובמסקנה הפסימית שקבעו: "לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ".

  אז, כאשר השר ליברמן נכנס לתפקידו הוא אמר- "כאשר יש התנגשות בין הערכים של שלמות העם או שלמות הארץ, שלמות העם חשובה יותר". האמנם?

חטא המרגלים פותח בתיאור בחירתם של 12 אנשים, נציג מכל שבט בעם ישראל. לא סתם נציגים זוטרים אלא עניין לנו בקבוצה איכותית שנמנית עם שכבת

ישנם שני סוגי אנשים. יש את אלו שתמיד מסבירים למה המשימה בלתי אפשרית, למה הקושי גדול מדי, למה זה 'גדול עלינו', למה עכשיו זה לא

בסוף פרשתנו מופיע אחד מהקטעים שאנו רגילים לקרא פעמיים ביום בקריאת שמע, המדובר בפרשת "ציצית". אך בגלל הפרשיה שפותחת את פרשתנו, פרשת המרגלים, אנו נוטים