"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר כז'), וביתר פירוט בפרשת וזאת הברכה: "וַיַּעַל
הומיאוסטזיס. מקור המילה ביוונית הומו (פירוש "דומה"), סטאסיס (פירושו "מצב"), או מצב איזון הוא תהליך ביולוגי, שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל
פרשתנו נקראת על שמו של פנחס בעקבות היוזמה שנקט בשעת משבר ומבוכה, שהצילה את עם ישראל מפורענות. ראשיתה בחטא עם בנות מואב בשיטים. כדי לעצור
"וגילו ברעדה" – במילים אלה עיצבה ההלכה את התחושה הכפולה בראש השנה: מחד גיסא מדובר ביום שמחה על מלכות ד', ובאותה נשימה ממש אנו מטמיעים
הרב ד"ר אמיר משיח רב ביהכנ"ס לצעירים, פ"ת; מרצה במכללת אורות בפרשתנו מבקש משה רבנו מהקב"ה שימנה מנהיג במקומו לעם ישראל. משה, כמנהיג ישראל במשך
בין פינחס לבלעם הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" בשתי הפרשיות בהם או עוסקים בשבועות אלו – "בלק" ו"פינחס" – אנו מוצאים
בנעם מנעימים שמואל בר-לבב, עו"ד מנכ"ל מוסדות מדרשית נעם "וידבר ה' אל משה לאמור פנחס הן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני
אחת התופעות הבולטות ביותר בעולמו של מקרא היא הייחוס. בשונה מהנהוג בימינו שבהם מבקשים מאדם כי יציין את שמו ושם משפחתו, בעבר הלא רחוק לא
עמוס בר דע באיבה של פרשת פינחס מופיע פרשת בנות צלפחד ובסמוך לה הוראת ה' למשה לעלות ולהשקיף על הארץ טרם ייאסף אל עמיו. פרשות
פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות לקראת הכניסה לארץ. בסופה חורגת לכאורה התורה מהרצף וחותמת במצות הקורבנות בכלל וקרבן התמיד בפרט. התורה עוסקת בעיקר במוספים אולם היא
