כל המאמרים במדור ואתחנן

תשעה באב, והשבת שלאחריו, "שבת נחמו", מזמינים אותנו מדי שנה לבחון את יחסנו האמיתי לחורבן ולגאולה. מהי משמעות החורבן בעבורנו? מהי משמעות הנחמה בעבורנו? כיצד

צמד המלים 'שמע ישראל' הפך להיות הכינוי למשפט האמונה האולטימטיבי היהודי. האם לצמד זה יש משמעות אמונית מעבר להיותו ביטוי של קריאה נרגשת של משה

אחת התכונות החיוביות המאפיינות אנשים ששואפים להתקדם בחיים היא הרצון להצליח באופן שלם, ולא להסתפק במועט. המקסימליסט ידחוף את עצמו לפעול ביעילות ובחריצות על מנת

האפשרות לחזרה בתשובה נזכרת בפרשתנו בהקשרה הרחב, הלאומי. משה צופה שעם ישראל לא ילך בדרכי ה' ויגלה מן הארץ. אך יום יבוא והוא גם ישוב

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹקֵיכֶם" (ישעיהו מ', א'). הפטרת השבוע מציינת את תחילתו של תהליך שיקום פיסי ורוחני שעובר עם ישראל. אין בה סליחה, כי אם

לפני 68 שנה, חודשים ספורים לאחר הקמת המדינה, החליט דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון, על מבצע לביעור נגע ההשתמטות בעיר העברית הראשונה, תל-אביב. הרקע

במעמד מתן תורה, בני ישראל שמעו את ה' מדבר אליהם בקול גדול מתוך האש, ענן וערפל. בשלב מסוים פנו נציגי ישראל – ראשי שבטיהם וזקניהם

במחקר שבדק אם לתפילה מרחוק הנעשית ע"י זרים יש השפעה חיובית על מהלך טיפול רפואי ותוצאותיו בחולה, נמצא כי תוצאות הטיפול היו טובות יותר באופן

"שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו". המשמעות הפשטנית היא ששני הנוסחים של עשרת הדברות, אלה שבפרשת יתרו ואלה שבפרשת ואתחנן, נאמרו למשה מסיני, יחד. מדוע ניתנו