"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ".
מהו "הישר והטוב"? רש"י אומר- פשרה ולפנים משורת הדין. הרמב"ן מפרש ומרחיב: לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני היישוב והמדינות כולם; אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון "לא תלך רכיל", "לא תקום ולא תטור", "לא תעמוד על דם רעך", "לא תקלל חרש", "מפני שיבה תקום" וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל, שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שייכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין.
הרמב"ן מסביר למעשה, שלמרות תרי"ג המצוות והתורה שבעל-פה, מה לעשות, התורה אינה מסבירה כיצד יש לנהוג בכל סיטואציה בחיים. אדם אשר ילמד לעומק את התורה, יבין את הלך הרוח שלה ויהיה נכון ללכת לפנים משורת הדין, יידע מה עליו לעשות גם בסיטואציות חדשות שאינן ברורות.
הפסוק ממשיך וקושר את עשיית הישר והטוב לירושת הארץ. ניתן להבין כי מבלי "לפנים משורת הדין" אין לנו אפשרות להתקיים פה יחד. כדי להקים מדינה עצמאית ומשגשגת לאורך שנים, עלינו לבנות כאן "יושר וטוב" משותף.
מצווה נוספת הקשורה לירושת הארץ היא מצוות השמיטה- "וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח". ואכן, אחד ההסברים לחורבן הבית נעוץ באי קיום מצוות השמיטה. נראה שקיום מצוות השמיטה מדגים את הצורך להגיע יחד להסכמה לפנים משורת הדין. השמיטה קשורה באופן הדוק למציאות שלנו בארץ ומצד שני הביצוע שלה כלשונה הוא אתגר לא פשוט. איך מאפשרים לחקלאים את קיום השמיטה שדורשת מאיתנו לא לעבוד את האדמה שנה שלמה ויחד עם זאת לא שומטים את הערכים הנלווים אליה? ויותר מכך, איך נכניס את ערכי השמיטה לחיינו, כאשר החקלאות אינה חלק אינטגרלי מהחיים של רובנו?
בוויכוח שהתנהל בין רבי יהודה הנשיא שרצה לבטל את השמיטה כאשר היה צורך במיסים לשלטון הרומאי לבין רבי פנחס בן יאיר שרצה לקיים את השמיטה בכל מחיר, ניתן לראות קונפליקט בין מנהיג ריאלי ל'דוס חשוך', אבל בעומק, ניתן לראות התנגשות בין שני ערכים- להקל על החקלאים שנאנקים תחת מיסי השלטון ולשמור על זכותם של העניים מפירות השמיטה. בעבודה, כמו גם במדינה, לא ניתן לקבוע בחוק מה עושים בכל דילמה, אך כאשר מציבים קונפליקט כניסיון לדייק את הדרך הנכונה כששני ערכים מתנגשים, יש אפשרות להגיע לפתרון ועלינו לקבוע יחד כיצד מכריעים בדרך של יושר ושל טוב.
(ואתחנן נחמו תשפ"ג)