עיוני תפילה
רבותינו אומרים (דברים רבה יא, י) כי משה רבנו התפלל לפני הקב"ה תקט"ו (515) תפילות כמניין "ואתחנן", כדי שיכניסו לארץ ישראל המערבית. על אף הפיתוי
רבותינו אומרים (דברים רבה יא, י) כי משה רבנו התפלל לפני הקב"ה תקט"ו (515) תפילות כמניין "ואתחנן", כדי שיכניסו לארץ ישראל המערבית. על אף הפיתוי
"אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא, להגיד לכם את דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר" (ה, ה). מתיאורו של משה עולה
כשגדלנו כילדים בתל-אביב, חוף הים היה מקום הבילוי המרכזי. המצילים ידעו שבחוף הנפרד שוחה קהל שומר מצוות ובכל הזדמנות, כשחששו שנשקפת סכנה לשוחים, היו צועקים

"עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם" (ישעיהו מ',ט') הפטרת השבוע מפגישה אותנו עם משימה קשה. מפציר הקב"ה בנביאים או בבני ירושלים

ר' לייבל'ה אייגר "חמש שנים למד אבי תורה באהבה גדולה עם חברו, רבי לֵייבָּלֶה איגֶר, מי שהפך לימים לרבי נודע. יחד התלקחה האש בלבם ללכת

שקר לבן הוא שקר הנאמר מטעמי נימוס או משום דרכי שלום, ולכן היחס אליו סלחני. השקר הלבן נפוץ בתחומים שונים בחיינו. עולם הפרסום בנוי על

הפרשנים עסקו בהשוואה שבין התיאור של מעמד הר סיני בספר שמות ובין התיאור שבפרשתנו, ובהשוואה שבין עשרת הדיברות כאן ושם. ניתן לומר שבספר שמות עיקרו
האם ניתן להצביע על סדר מסוים בדיברות האחרונות ? הבה נשים לב לעובדה זו: "לא תרצח, ולא תנאף, ולא תגנוב, ולא תענה ברעך עד שווא.

פתגם ידוע המנוסח בלשון תפילה, פונה לא-לוהים ואומר: "תן לי את האומץ לשנות את מה שביכולתי לשנות, את השלווה לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות,

תשעה באב, והשבת שלאחריו, "שבת נחמו", מזמינים אותנו מדי שנה לבחון את יחסנו האמיתי לחורבן ולגאולה. מהי משמעות החורבן בעבורנו? מהי משמעות הנחמה בעבורנו? כיצד