ד"ר יצחק קניגסברגשקר לבן הוא שקר הנאמר מטעמי נימוס או משום דרכי שלום, ולכן היחס אליו סלחני. השקר הלבן נפוץ בתחומים שונים בחיינו. עולם הפרסום בנוי על מערכת שקרים לבנים מוסכמת לצורך קידום המכירות, אנשי מכירות וביניהם שדכנים למיניהם עושים שימוש נרחב בשקר הלבן בכדי למכור / לשדך את סחורתם. הרופאים ישתמשו בשקר לבן כדי לא להכביד על מצבו הקשה של החולה, וישתמשו בתרופת דמה ((Placebo שאין בה חומר פעיל ככל שהדבר יועיל לריפויו, ובפוליטיקה ובדיפלומטיה השימוש בשקר לבן הפך למדע יישומי בשם – Political Correct.
המשותף לכל הדוגמאות שהובאו לעיל הוא שיש סיבות מוצדקות, לכאורה, להצדקת השקר הלבן. על פניו זה נראה כפרדוקס מוזר, מכיוון שאנחנו מטבענו מעריכים אנשים בעלי יושר ויושרה, ומחנכים את ילדינו על ערך אמירת האמת.
נבדוק את גישת התורה לנושא זה. המקורות לציווי על איסור השקר הם: א' – "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" בעשרת הדברות.
ב' – "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" – אם הדיין ידבר, שלא ידין דין שקר ( אבן עזרא-שמות כג'). ג' – "וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" – או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר ישלם קרן וחומש וגו' (רש"י ויקרא יט').
בכל הציוויים הנ"ל האיסור לומר שקר והחובה לומר אמת מתייחסים למערכת המשפטית בלבד – דיינים, עדים ובעלי הדין, והם אינם מחייבים בהתנהגות בחיי היום יום. הם גם אינם כלולים בתרי"ג המצוות אצל מוני המצוות (רמב"ם, רס"ג וכו'). מדוע?
אצל גיבורי המקרא ובפרשנות חז"ל מצינו את השימוש בשקר לבן בכדי להתגבר על בעיות הקשורות בביטחון אישי, הגברת אהבה בין איש לאשתו וכו'. אברהם ויצחק שיקרו והכריזו על נשותיהם כעל אחיות להם במפגש עם פרעה ואבימלך, משום הסכנה שנשקפה לבעל כאשר חשקה נפשו של המלך, באשת האיש.
כאשר השבטים חזרו מקבורת יעקב הם חששו מנקמת יוסף והשתמשו בשקר לבן: "אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ". ציווי כזה לא יכול היה לבוא מיעקב כי הוא בכלל לא היה מודע למכירת יוסף, והציווי גם אינו מופיע בכתובים.
כאשר שמואל הנביא חשש לחייו בעת שהלך להמליך את דוד, הקב"ה הציע לו את השקר הלבן: "עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה' בָּאתִי".
חז"ל קבעו: (כתובות יז', א'): "כיצד מרקדין לפני כלה, הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרין לה כלה נאה וחסודה"- שקר לבן משום שלום בית.
הסכנה בשימוש יתר בשקר לבן הוא בכך ש- "חטא ושינה נעשה לו כהיתר".
חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון הצליחו לפענח איך המוח הופך את אמירת השקר לקלה יותר ככל שהשקר הופך גדול יותר. הם פיתחו מבחן שבודק את הכנות של אנשים, שבמהלכו הם סרקו את מוחם באמצעות MRI. הסריקות הראו כי כשאנשים שיקרו ולא היו כנים, חלקים באמיגדלה (אזור במוח שאחראי על העיבוד הרגשי) השתנו. ככל שהשקרים התרבו, כך הפעילות באמיגדלה ירדה. הם הסיקו מכך כי אי אמירת אמת מפעילה את האזור הספציפי הזה במוח, אבל עם כל שקר נוסף, הגירוי והקונפליקט של לשקר פעם נוספת, פשוט יורד, כך שלמעשה נעשה הרבה יותר קל לשקר.
השקר הלבן נועד לאנשים בעלי מוסר גבוה היודעים אל נכון מתי מותר לדחות את ערך אמירת האמת מפני ערך הנעלה ממנו.
(ואתחנן תשעז)
