אין עוד מלבדו
פרשתנו אומרת "אתה הראית לדעת, כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". מה החידוש? כלום העלה מאן דהוא על דעתו אפשרות אחרת? מתברר שהדברים אינם
פרשתנו אומרת "אתה הראית לדעת, כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". מה החידוש? כלום העלה מאן דהוא על דעתו אפשרות אחרת? מתברר שהדברים אינם

מה צריך לעשות כדי להדוף את אויבינו? ספר דברים מדגיש בעקביות שקיום המצוות הוא תנאי הכרחי לכך. אולם בפרשתנו נכתב תנאי נוסף: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב

התבוננות מעמיקה בטקסט השגור כל כך של עשרת הדיברות מעלה תהיות באשר לאופן קיומה במאה ה-21. החובה אותה חובה. המצוות אותן מצוות. אבל אופן קיומן

המשנה בפרקי אבות מדרגת את מעמדם של התורה, הכהונה והמלכות, ואומרת זאת כך: "גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה

למרות שכניסתו לארץ נענתה בשלילה, מבקש משה רבנו בתפילתו (דברים ג כה): 'אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן'.
פרופ' יובל סיני, נשיא מכללת אורות ישראל ג'ורג' אורוול טבע בספרו 1984 את הביטוי "משטרת מחשבות", משטרה חשאית שמטרתה למנוע מאזרחי המדינה להעלות על דעתם

מבין כל המילים האפשריות שיש בכוחן לבטא את הקשר הרצוי בין האדם לבין אלוקיו, בחרה התורה דווקא במילה 'וְאָהַבְתָּ'. וכך תיפתח הפרשה הראשונה של קריאת

בהבדל שבמינוח, בין ה"רב" האשכנזי לבין ה"חכם" הספרדי טמונה תובנה עמוקה באשר לגישות השונות בעולמה של הלכה. כמו תמיד ההכללות חוטאות לאמת, המורכבת והמגוונת. אך
רבותינו אומרים (דברים רבה יא, י) כי משה רבנו התפלל לפני הקב"ה תקט"ו (515) תפילות כמניין "ואתחנן", כדי שיכניסו לארץ ישראל המערבית. על אף הפיתוי
"אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא, להגיד לכם את דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר" (ה, ה). מתיאורו של משה עולה