פרשתנו אומרת "אתה הראית לדעת, כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". מה החידוש? כלום העלה מאן דהוא על דעתו אפשרות אחרת?
מתברר שהדברים אינם פשוטים. כמעט בכל תחום מתחומי המציאות, קיימים בעולם שני מסלולים: המסלול הטבעי והמסלול הסינתטי.
מציאת בן זוג למשל, יש שתי דרכים להגיע למטרה הזו. אפשר "למצוא אותו ברחוב" כלומר, בשכונה, בתנועה, בעבודה, לגלות את המשותף, להתאהב, להינשא. זו הדרך הטבעית, שרוב בני הנוער מייחלים לה. אבל אפשר גם למצוא את הזיווג הראוי באמצעות שידוך. הדבר מחייב התערבות של צד ג', מישהו שמכיר אותו ואותה ומתווך בין השניים. או אז הם קובעים מועד למפגש, מנסים להתגבר על המלאכותיות שבו, ולעיתים זה אפילו מצליח. ההורים, כך נדמה, מעדיפים את השיטה הזו, ה"נקייה" שניתנת בה ההזדמנות לבחון אם ועד כמה ההתאמה מושלמת, האם האישיות באמת עונה לציפיות ולדרישות וכדומה.
שני המודלים האלה קיימים מימי בראשית: יצחק המשודך ויעקב שהסתדר לבד. למרות תחושת השוני בין שני התהליכים המובילים לחופה וקידושין, יש נקודות דמיון. השדכן הממוצע יושב וחושב מה קושר בין אנשים זרים לחלוטין והוא אמור להציע למועמד להיפגש רק עם כאלה שיש סיכוי שיתקשרו גם במפגש מתוזמן. הוא מצפה שהם ימצאו אהבה, גם אם האהבה זומנה לשם כך למעבדה, וגם אם עברה ניתוח פסיכולוגי עיוני המבאר במדויק מה גורם לאהבה.
באופן דומה, יש שאלה מעניינת מה עדיף לתינוק, יניקה ספונטנית או תחליף חלב אם. נקודת המוצא היא שהנקה היא הדבר הטבעי והבריא ביותר לתינוק. היא גם מעניקה קירבה וקשר, מפלאי הבריאה שקשה להתווכח על איכותה. מאידך גיסא, החלפת ההנקה במטרנה מאפשרת מעקב אחר התזונה של התינוק. החיקוי עשוי במקרים מסוימים לעלות באיכותו על חלב האם, ואפשר ליצור באמצעותו קשר גם עם האב. גם הריון יכול להיגרם באופן ספונטני והוא יכול להיווצר במעבדה. לשני הדרכים חסרונות ויתרונות. ויש עוד שפע דוגמאות.
הכפילות הזו קיימת גם בתחום ה'אלוהות'. המכשפים למיניהם יכולים להעתיק בכוחות אנושיים איכויות שנראות אלוהיות. בגללם נדמה שאפשר להשיג רוחניות באמצעים חלופיים, שאפשר לכוון את הבריאה לטובת האדם בדרכים חלופיות. שאין צריך לפנות דווקא לקב"ה. אפשר לנהל את העולם בלעדיו, כפי שהציע ר' יוחנן במסכת סנהדרין:
"למה נקרא שמן מכשפים? שמכחישין פמליא של מעלה".
מבאר רבינו בחיי: "והכחשת הפמליא הוא כשאדם עושה למטה הרכבת דברים שהם היפך הכוחות הפשוטים הנגזרים בתנועת הגלגלים" ומוסיף: "עניין הכישוף הוא חיבור דברים חלוקים זה מזה וכאשר יחבר אותם הדברים למטה זה עם זה, כן יתחברו ויתערבו הכוחות אשר למעלה זה עם זה ותצא מביניהם פעולה נפלאה נוכרית".
כלומר, לדברי ר' בחיי יש אופציה להחליף את המנגנון של העולם, לשחק עם הגלגלים ותנועתם ולשנות סדרי עולם. גלגלי שיניים אלו הם פמליא של מעלה שהמכשפים מכירים את סודם ומסוגלים להפעיל אותם לפי רצונם.
אולם, מספרת הגמרא שם, מעשה בר' חנינא שמכשפה אחת ניסתה להפעיל עליו ממיגוון כשפיה. ר' חנינא זלזל בכוחה ופסק "אין עוד מלבדו". כוונת ר' חנינא היתה לומר שהקב"ה מנהל את העולם וגם כשפים אינם יכולים לשבש את התוכניות האלוקיות. אם המכשפה תצליח בכשפיה כנראה שהיא שליחה של הקב"ה.
בפרשתנו מצוי פסוק מצוטט מאוד "ה' הוא האלוקים… אין עוד מלבדו". הפסוק הזה יוצר זהות וחפיפה בין ה' ובין אלוקים ואינו מותיר מקום לתחרות: אין עוד מלבדו.
לדברי הזוהר, לקב"ה שתי זרועות: אלוקים וה'. אלוקים הוא השולט בכל העולם, ואילו ה' הוא השולט על המוח ועל הלב. יתכן שמשמעות כוונתו של הזוהר היא שאלוקים הוא השלטון הנסתר המקיים את העולם כולו. אולם, יש אלוקות שמתגלה במוח ובלב: הכרת ה' ואהבתו. הכרה זו שבאדם נוטה להיות מתעתעת. לפעמים נראה שגורמים אחרים משתלטים על העולם, לפעמים נדמה שהמושכות נכבשו, לפעמים יכול האדם לדמות שהוא בעצמו מסוגל לנהל את העולם. באה פרשתנו ואומרת "אתה הראית לדעת, כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". אין אפשרות לחקות את המנגנון, אין אפשרות לייצר חלופות, כי ה' הוא האלוקים.
(ואתחנן תשעח)
אין עוד מלבדו
השארת תגובה