ביום שישי הזה ציינו את היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב מבתיהם. מקהילה יהודית שמנתה כ-900,000 נפש לא נותרו כמעט יהודים בארצות ערב. מדוע לא
לחינוך הממלכתי דתי מותר על פי חוק שלא להעסיק צוותי הוראה שאינם מהזרם הזה. בשנים האחרונות הגדילו לעשות וניסחו שאלון למתקבלי החמ"ד שבוחן האם ועד
לא רק בציבור החרדי ישנם אברכים. גם בציבור הדתי לאומי. אלה לאומי למדו בישיבה תיכונית, השלימו בגרויות, לרוב עשו צבא והיו מתקבלים בלי בעיה לאוניברסיטה
מסתבר שתופעה בה גברים מצהירים במהלך הליך גירושין כי נשותיהן אינן יהודיות, תופסת תאוצה. בית הדין הרבני מחליט לרוב לבדוק שוב את יהדותן של הנשים,
אנחנו כבר לא מתרגשים מהמצב בדרום, מעין הרגל, אבל השבוע כבר אי אפשר היה להתעלם מכמות השיגורים שבוצעו משטח רצועת עזה לאזור הדרום, זאת בתוספת
בשנים האחרונות נשים ממלאות תפקידים תורניים ומשמשות כמנהיגות רוחניות, בעיקר של מדרשות ואולפנות, אך האם הציבור הדתי בשל לכך שאישה שתשמש כרבנית בית הכנסת שלו?
משפחות שכולות מבקשות- תנו לנו להקים דור המשך לבן שנהרג. ההנחיות הקיימות מונעות מההורים לעשות זאת כל עוד הבן לא הורה על כך כצוואה. הצעת
הרצח בבית הכנסת "עץ חיים" של הקהילה הקונסרבטיבית בפיטסבורג עורר מחדש את הדיון על המפריד והשווה בין הקונסרבטיבים לאורתודוכסים. כיצד רואים זאת כאן? לאחרונה התבשרנו
גם בעיר מעורבת עם יחסי שכנות די טובים בין התושבים הערבים והיהודים, כמו לוד, לב תושבי השכונות הוותיקות מחסיר פעימה על כל בית שכן שנמכר
משגיחות כשרות זה אולי נשמע חדשני, מודרני ויש מי שיחשוב שאף מתריס, אבל בפועל- אין בית בו האישה לא משמשת כאחראית על הכשרות. גם מבחינת
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן
