ערב ר"ח אלול. בית ישראל נכנס לתקופת ההכנה לימים הנוראים. בחצות הלילה יתכנסו בבתי הכנסת ובכותל המערבי לאמירת סליחות. כבר מתחילים לחוש באוויר את האווירה
"העולם כולו נגדנו", כתב יורם טהרלב בשנת 1969, בשיר שכבש את מצעד הפזמונים, ונראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה. מעמדה הבינלאומי של ישראל נמצא בימים אלה
שאלה: האם ומתי רשאי חייל לאכול מאכל חלבי, כשעדיין לא עברו 6 שעות מלאות מהארוחה הבשרית שאכל? האם חיילים ששגרת פעילותם מצריכה להקדים את ארוחת
יובל שגב "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים
רובד אחד של מצוות הוא הרובד הטכני-פיזי. על האדם לקחת את חפץ המצווה ולבצע את פעולת המצווה, כל מצווה על פי ההנחיות וההוראות שלה. וישנו
כולם תמיד מדברים על הקשיים והמורכבויות של הרווקות והרווקים בתקופות החגים, הרבה מהם בורחים הרחק מהמשפחות, והמחמירים אפילו בורחים מהארץ. הארוחות המשפחתיות, השאלות המביכות, התחושה
הנה כותרות במגוון קבוצות ווטסאפ, בהן אני חברה: "מגיעה לנו מדינה משגשגת, פורחת, מובילה", "מסיימים את המלחמה, מחזירים את החטופים, שומרים על הביטחון", ועוד. מסכימה.
כבר כתבתי על כך רבות בטוריי בשנה האחרונה, כי מלחמת האחים המתחוללת כאן בשנים האחרונות בין הציונות הדתית לבין הציונות החילונית מסכנת את קיומה של
עפרה ליפשיץ חברה שעמדה להתחתן ביקשה לחתום עם בן זוגה על הסכם קדם נישואין. החתן התנגד בתוקף, וכשהתרצה דרש לעצמו שורת הטבות לא הוגנות בעליל.
המושגים שמיעה וראייה ממלאים תפקידים חשובים בעולם היהדות, כאשר במקרים מסוימים המושג המרכזי הוא שמיעה ובמקרים אחרים ראייה. הפועל "לשמוע" מופיע שוב ושוב במעמד הר
