כל המאמרים במדור ראה

בפרשתנו ישנה סתירה בין שני פסוקים: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּה" (דברים

לא מעט ביטויים וצירופי לשון שמקורם בתנ"ך נשתגרו בלשון הרווחת והיו בשר מבשרה. ועד כדי כך, שלא מעט אנשים שעושים בהם שימוש תדיר שכחו (או

בשני מקומות בתורה ישנה סקירה רחבה על שנת השבע. בספר ויקרא השנה השביעית מכונה שבת. שם בעיקר מתארת התורה את מצוות שביתת הארץ. כאשר אדם

"וְלֹֽא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם" (דברים יג: יח). דין זה נוגע לא רק לעיר הנידחת, אלא גם לאיסור ליהנות מעבודה זרה ואביזריה. במציאות שחז"ל חיו בה,

מצוות רבות בפרשת "ראה" עוסקות בנתינה לזולת: מעשר ללוי ומעשר לעני, שמיטת כספים והלוואה לנזקקים, שילוח עבדים, ומתן מענקי פרישה לעבד המסיים עבודתו. גם מצוות

בזוהר כתוב, שהחלב מסמל את החסד והבשר את הדין, ואין לערבב ביניהם, לכן ממתינים בין אכילת מוצרי חלב לאכילת בשר  בפרשת השבוע (יד, כא) כותבת

לפני קצת יותר משבוע ירו מחבלים על אוטובוס ממוגן של מתפללים שבאו להתפלל בקבר יוסף. אירוע זה בא לאחר שבפעם הקודמת נורתה אש על הקבר

שאלה עתיקת יומין היא מהו המקור לרע בעולם, האם הוא בא משמים או הוא תוצאה של מעשי האדם? המדרש [קה"ר ז] מספר : "בשעה שברא הקב"ה את אדם