מערכת המשפט עומדת בשנים האחרונות (וביתר שאת בשבועות האחרונים) תחת מתקפה-רבתי. לצד הביקורת העניינית, לעתים נוקבת, נשמעות אמירות חריפות שלא אחת מלוות בביטויי נאצה, שנועדו
מצוות התורה – מציאות אידיאלית או נקודת מינימום? איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה', אוניברסיטת בר-אילן תנו רבנן: "וראית בשביה" (דברים כ"א, יא) –
פרשת בן סורר ומורה נותנת ביטוי לאחת הדילמות המוכרות בחיים: פער, לעתים אפילו קרע בלתי ניתן לאיחוי, בין הורים לילדיהם. התורה אינה מפרטת מהו תוכן
אל הכהנים הלוויים ואל השופט הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון פרשת שופטים עוסקת למעשה לא רק בענייני המשפט, אלא בכל מערכות ההנהגה בעם
נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה", אוניברסיטת בר-אילן "[וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת קוֹל רַגְלֶיהָ בָּאָה בַפֶּתַח וַיֹּאמֶר בֹּאִי אֵשֶׁת
מצוות מינוי מלך, האמורה בפרשתנו, זכתה לעדנה מחודשת עם שיבת ציון בדורנו. חכמי הלכה שונים מצאו הקבלה בין מצוות המלך לשלטון מדיני בימינו, וגזרו גזרה
אחד הפסוקים הראשונים בפרשתנו מתאר תביעה מוחלטת מהציבוריות הישראלית (דברים טז,כ):"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". יש לחקור
שתי סכנות אורבות לשלטון בישראל, והתורה בפרשת השבוע מזהירה מהן מאוד מאוד. ראשונה בהן היא "רום לבבו מאחיו" – שלטון השוכח את משימתו העיקרית, והיא
אחד המתחים הגדולים הקיימים בחברה הדתית בן ימינו נוגע למתח שבין התפישה הדמוקרטית-ליברלית בת ימנו, המעניקה לאוטונומיה של הפרט מעמד על, לבין המצווה לשמוע לדברי
תנו לילדים ללמוד. למעשה אין מדובר עוד בילדים. מדובר בבחורים, שהתחילו השבוע עוד שנה מוצלחת ומבורכת של לימוד בישיבה. הם כבר עומדים ברשות עצמם, ואף
