'כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ…'. פיסקה
הפטרת פרשת כי תצא היא הפטרת נחמה. הנביא ישעיהו משרטט בה מעבר מעצב, בדידות ושממה לשמחה, לשפע ולביטחון. מסר מנחם נעוץ גם בשיח שמקיים בורא
הגמרא במסכת שבת (סז ב) אומרת: "הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמורי" ופרש"י: "מחליפין שמותיהן זה בזה", שנותנים לאיש שם של אשה
בשנים האחרונות רבו תאונות העבודה, שמקורן ברשלנות הקבלנים ומנהלי העבודה, כמו גם של הגופים הממונים על הפיקוח ואכיפת נהלי הבטיחות, שאינם עושים עבודתם נאמנה. התורה
את הפרשה אנו פותחים בדיון חינוכי, מוסרי ותרבותי עמוק: מה מקומם של היצרים בחיינו? מה הדרך הנכונה להתמודד איתם? האם הדרך הנכונה היא 'לזרום' ולנסות
יאיר שחל מזכ"ל בני עקיבא פרשת כי תצא נקראת תמיד בימי חודש הרחמים והסליחות והינה חלק מההכנות של החברה הישראלית לקראת יום המלכת מלך מלכי
"הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים". אמרה זו המיוחסת ללוי אשכול, הייתה לראש פינה בהבטחות של מנהיגים ופוליטיקאים (לא רק) למיניהם. כמה רבים הם המבטיחים ואינם
הרמב"ם הבין את י"ג מידות הדרש כקוד שרירותי. פירוש הדברים הוא שהמידות הן כללי היסק שרירותיים, שאין להם כשלעצמם כל משמעות ותפקיד. ניתן היה לקודד
"לא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה". מצוות התורה תובעות מאתנו לחמול על אלה שבשולי החברה, לראות את מצוקתם ולהיות הגונים כלפיהם. נדמה
אחת הסוגיות הרגישות בעולמנו העסקי היא אי עמידה בתשלום משכורות לעובדים. כל עובד מצפה לתשלום המשכורת המאפשרת לו לפרנס את משפחתו בכבוד. לא פעם כאשר
