
כנגד יצר הרע
"כי תצא למלחמה על אויביך … וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה" (דברים כא',י'-יא') היתר זה נראה תמוה וחורג לאור האיסור

"כי תצא למלחמה על אויביך … וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה" (דברים כא',י'-יא') היתר זה נראה תמוה וחורג לאור האיסור

אחת הנקודות שעולות מפרשת כי תצא, הרוויה במצוות, היא יחסה של התורה לאשה הנאנסת. המקרה שבו דנה התורה הוא באשת איש, נערה מאורסה (כלומר, שהתקדשה
[וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים… הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל. יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַה' בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר ה'

אחד המאפיינים הבולטים של המשפט העברי, שהשפיעו השפעה מכרעת על דרך התפתחותו עד ימינו, הוא ניסוחו "על דרך המקרה" (מה שמכונה בלשון משפטנים ניסוח קזואיסטי,

יש צורך בחשיבה מחדש על בית הכלא במערכת הענישה של העולם כולו, שאומצה גם במדינת ישראל על ידי עם ישראל. בית הכלא הוא הנורא במקומות

כל בני האדם זהים ביחס למטען התורשתי ביותר מ-99%, וכל ההבדלים בין בני האדם במראה, בתכונות, בנטיות למחלות, ובפוטנציאל השכלי הוא בשארית הקטנה של המטען
הגמרא במסכת שבת [סז ב] אומרת: "הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמורי" ופרש"י: "מחליפין שמותיהן זה בזה", שנותנים לאיש שם של אשה

לאחרונה התפרסמה פרשת אונס מזעזעת שהסעירה את השיח הציבורי, ובצדק. רבים ראו בה ביטוי להתדרדרות חמורה בנורמות המוסריות ולכשלים חינוכיים וערכיים. אבל לא רבים מהם

במשך שנים לא מועטות, הייתה מדינת ישראל לבוז וכלימה, למשל ולשנינה בעולם המערבי בנושא הסחר בנשים. פעולה נמרצת של משרד המשפטים, לצד המחוקק הישראלי שתיקן

מצוות פריקה וטעינה מתפצלת בתורה לשניים. בפרשתנו מופיעה מצות טעינה: "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עמו" (דברים