באר היטב
בפרשתנו מצווה הקב"ה את משה להורות את ישראל להעמיד את מעמד הברכות והקללות בהר עיבל. מטרת המעמד המיוחד הזה היא בעיקרה: "וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת
בפרשתנו מצווה הקב"ה את משה להורות את ישראל להעמיד את מעמד הברכות והקללות בהר עיבל. מטרת המעמד המיוחד הזה היא בעיקרה: "וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת
במסכת יומא (פ"ו:) מוזכרות שתי אמירות בעלות עוצמה, העוסקות בכוח התשובה, והמיוחסות לאמורא ריש לקיש. במקום אחד אומר ריש לקיש: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו

"אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" – בשל הקשיים בתפקוד הנהגה כאשר היא נמצאת בחקירות נשמעת מידי פעם ההצעה כי
אמר ר' שמעון בן לקיש: בירדן קיבלו עליהם את הנסתרות. אמר להם יהושע: אם אין אתם מקבלים עליכם את הנסתרות המים באין ושוטפים אתכם. ירושלמי

אחד הקטעים הבולטים בפרשת הביכורים הוא "וידוי הביכורים", שמהווה מעין תפילת הודאה ושבח על כך שזכה אדם להביא ביכורי פירותיו לבית המקדש. דווקא בשעת שמחתו

בפרשתנו, אגב תיאור וידוי המעשרות, אנו שומעים נוסח מיוחד של תפילה לבורא עולם (דברים כו,טו): "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל

אחת הסכנות הגדולות שיש בעיסוק בסוגיות העומדות על סדר היום, היא התחושה העמוקה כי אם מדברים על נושא מסוים – יצאנו ידי חובה, שהרי עסקנו

הירושלמי במסכת תענית, דן במשנה (תענית ד א), העוסקת בתחילת תעניות הגשמים של 'היחידים': "הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין…", ובשאלה
ההודאה על הטוב שגמל הקב״ה עמנו, המוטבעת במקרא ביכורים שבתחילת פרשת השבוע, היא בעלת שני פנים. האחד – הכתוב במפורש – הוא הקריאה לכל אחד

הבאת הביכורים למקדש מלווה במצווה נוספת ב'מקרא ביכורים': "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ