באר היטב

בפרשתנו מצווה הקב"ה את משה להורות את ישראל להעמיד את מעמד הברכות והקללות בהר עיבל. מטרת המעמד המיוחד הזה היא בעיקרה: "וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב". כלומר, לא סתם כתיבה, אלא כתיבה שיש בה מימד של ביאור. אולם, המתבונן בסדר המעמד הנשגב יראה שלמעשה לא היה ביאור משמעותי מדי, כי אם חזרה על המצוות המרכזיות, והצבתן בסדר קצת שונה, ובהדגשה בולטת יותר.
יתכן שזהו סודו של מעמד הברכה והקללה, ההבנה שבאר היטב איננו בהכרח בפלפול עמוק, כי אם בהבהרת הדברים ועריכתם בצורה שמובנת לכל אחד ואחד מעם ישראל.
ספר מיוחד במינו שמעוטר בתואר "באר היטב" נכתב בידי אחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים, ר' יהודה אשכנזי מטיקטין. למעשה, חיבור זה איננו כולו משלו, והוא יותר מפעל כולל של כמה וכמה חכמים, אך עיקרו נעוץ בדמותו של איש גדול זה. מה תכליתו של ספר נפלא זה? לבאר את דברי נושאי הכלים של השלחן ערוך באר היטב. כלומר, בלשון המחקר זהו סופר-קומנטר (קומנטר = פרשן; סופר-קומנטר = פרשן של הפרשנים), על פרשני השלחן ערוך. אנו רגילים למצוא הרבה סופר-קומנטרים בעולם הפרשנות של התורה. כך לדוגמה יש מגוון רחב של פרשנים על פירוש רש"י לתורה (שפתי חכמים, המזרחי, גור אריה ולבוש האורה), וכן על האבן עזרא והרמב"ן. בדומה לזה יש הרב פרשנים שכתבו ביאור על ספרים רבים, בשכבה שניה ושלישית של ביאור (כדוגמת הלכות הרי"ף, שעליהן מופיעות השגותיהם של ר' זרחיה הלוי, בעל המאור, וכן של הראב"ד, ולאחריהם ספר מלחמות ה' לרמב"ן, שמבקש להציל את הרי"ף מההשגות שנכתבו עליו).
בקרב נושאי הכלים של השלחן ערוך המשימה חשובה מאוד, ויש לה תרומה גדולה ללימוד התורה העממי. שכן המכיר מקרוב את נושאי הכלים הקלאסיים של השלחן ערוך (על אורח חיים: טורי זהב לר' דוד הלוי מאוסטרהא ומגן אברהם לר' אברהם אבלי; על יורה דעה: טורי זהב ושפתי כהן לר' שבתי הכהן; על אבן העזר: חלקת מחוקק לר' משה מבריסק ובית שמואל לר' שמואל מפיורדא; ולבסוף על חשן משפט שפתי כהן וספר מאירת עינים לר' יושע וולק הכהן), ואת הנספחים הקבועים עליהם (כדוגמת הגאון מוילנא, סבו ר' משה רבקש מחבר באר הגולה, ר' יחזקאל סג"ל הלוי לנדא, הנודע ביהודה ומחבר דגול מרבבה, ר' עקיבא איגר וחתנו ר' משה סופר – החתם סופר, ר' עוזר הכהן מקלימנטוב, מחבר אבן העוזר, הפרי מגדים לר' יוסף תאומים, הפרי חדש לר' חזקיה די-סילוה, ברכי יוסף לרב חיד"א, ועוד ועוד) יודע עד כמה העמיקו בדבריהם, ופתחו דיונים נרחבים ויסודיים, שלא כולם קשורים בהכרח למקור של המחבר, בעל השלחן ערוך, ולדברי המפה שעליו, מאת הרמ"א. לפיכך, כמה וכמה מגדולי ישראל נטלו על עצמם לערוך השוואות מסכמות על החיבורים האלה, איש איש לפי דרכו. אחד הביאורים החשובים בהקשר זה הוא פתחי התשובה, מאת האחים מרדכי ואפרים זלמן מרגליות, וכן מאת ר' אברהם צבי אייזנשטט. חיבור זה מאגד בתוכו עשרות רבות של ספרי שו"ת, ומבא מדברים על כל נקודה ונקודה בשלחן ערוך. כך הוא מאפשר ללומד להכיר לא רק את פסיקת הספרים, אלא גם את ההוראות של תורת החיים, את האופן שבו הנהיגו ראשי וגדולי ישראל את קהילותיהם. כל מי שמכיר את עולם הפסיקה מקרוב יודע עד כמה הפער בין ההלכה הכתובה ליישומה בפועל עשוי להיות גדול, שכן השו"ת לוקח בחשבון עוד מגוון רחב של שיקולי פסיקה, שהספרים הכתובים אינם חייבים להתחשב בהם.
גם מחצית השקל, לר' שמואל הלוי מקעלין, תורם תרומה משמעותית בקטגוריה זו, שכן הוא בוחן ומעמיק בדברי נושאי הכלים(בעיקר מגן אברהם), ומוצא בהם את היסוד הלוגי שלהם, בד בבד עם עימותם עם דברים במחוזות אחרים ובהלכות אחרות. כך הוא מגיש ללומדים מערכת מעמיקה עוד יותר, וקוהרנטית, של נושאי הכלים.
בדומה לזה, גם הבאר היטב נטל על עצמו משימה חשובה, והיא תמצות דברי נושאי הכלים הגדולים, והגשתם באופן שמאפשר הבנה בסיסית, גם בלי העיון העמוק הנדרש לכך. בכך הוא ייצר כלי שבאמצעותו פוסקים ותלמידי חכמים יכולים לעבור בסקירה אחת על פני כמה וכמה דעות, ולדלות מהן את העקרון המכונן שלהן, את היסוד הסברתי שעומד בבסיסן.
לכל זמן ועת, וכל אחד מן החיבורים הללו נחוץ ללומדים בזמן מן הזמנים, וללא ספק התרומה החשובה שתרמו גדולי ישראל כולם למערך הלמידה ההלכתי משפיעה שפע טוב עלינו עד היום. כעת נותרה רק משימה אחת שאף אחד מגדולי ישראל לא יכול לעשות עבורנו, לא בתמצות ולא בהרחבה, לא בסקירה ולא בעיון: ללמוד. התלמוד הבבלי מביא לנו מסורת משמו של אליהו הנביא, במלים האחרונות של מסכת נדה (עג, א), "תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום – מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר 'הליכות עולם לו', אל תקרי הליכות אלא הלכות" (ראה בתוספות על אתר את שאלת הגירסה של קטע זה, אולם רש"י ורבנו תם אימתו את הנוסח בספריהם).
אין צורך להכביר במלים בחשיבותו של לימוד ההלכה, שמאפשר לכל יהודי לבצע את רצון קונו באופן הראוי והנכון. אולם, אליהו הנביא מגלה לנו שלא רק מעלה גדולה יש כאן, כי אם ערבות וביטוח, "מובטח לו שהוא בן העולם הבא". זוהי הבטחה שרק אליהו הנביא מסוגל להעניק, אך כדאי הוא לסמוך עליו. לקראת ימי הרחמים והסליחות חשוב לאמץ הבטחה זו, ולהתנהל לאורה, מספר זה או אחר.
(כי תבא תשסח)