תיקון גדול יתחולל בחברה הישראלית אם נתחיל להאזין. אם מראיין בתקשורת אכן יבקש לשמוע את התשובה לשאלה ששאל, ולא להנכיח את עצמו האזינו – זו
אם אנו פועלים תחת הראייה האחדותית, ומאמינים בתוכנית האלוקית ארוכת הטווח, אל לנו לירוא "זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר, שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ
הפרשה פותחת: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". כמה מאות שנים לאחר מכן פותח ישעיהו הנביא את אחת הנבואות שלו- "שמעו שמים והאזיני ארץ",
המעבר החד מהתרוממות של יום הכיפורים לחיי החול (הדומה למעבר מחדר מואר לחושך, או מחום לקור) עלול לשבש את מהלך חייו של האדם בספר הכוזרי
יש להאמין שההשגחה האלוקית תוביל אותנו למציאות טובה יותר כפי שהיה בזמן יציאתנו ממצרים בפסוקי התורה שני הקשרים עיקריים לחג הסוכות. בספר דברים מודגש
אנו מאמינים שאחת משכבות ההגנה העוטפות את עם ישראל, מאז ולתמיד, היא ההשגחה האלוקית הנסית חג הסוכות והישיבה בסוכה חביבים מאד על ישראל. לבניית הסוכה
אמרו חז"ל: "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה…" (גמרא שבת ל' עמוד ב'). מה כל כך הפריע לחז"ל בספר קהלת?
תו סגול, תו ירוק, תו שמח. דומה שמרוב תווים הבאים וניחתים עלינו לטובה בתקופה זו, ניתן להלחין פרטיטורה שלמה וסימפוניה מופלאה. אכן, ה"תו הירוק" –
בין פסוקיה הראשונים של הפרשה מתאר משה את הא-ל באופן הבא: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא".
"כדי לדבר היטב דרושה השראה. כדי להקשיב היטב דרושה תבונה" (אנדרה ז'יד). מה בין שמיעה להקשבה? ה'האזנה' וה'שמיעה' די קרובות במשמעותן, ובכל זאת שונות. ה'שמיעה'
